לצעוק את החלום

בחורה עם מחשב נייד

השעה חמש דקות אחר חצות ואני אמור ללכת לישון, מחר קמים מוקדם לעבודה אבל משהו בוער בי, מלא מחשבות רצות לי בראש, הכתיבה זורמת ואני לא יכול להפסיק.

רוצה לכתוב על חלום. מה זה חלום? מה פתאום חלום עכשיו? אני אספר לכם בסוף.  עכשיו שיר!

[youtube qeMFqkcPYcg nolink]

אז הכל בעצם התחיל בשיחת מסדרון בעבודה לפני איזה שנה או משהו. שיחה עם חבר, עמית, סוג של מנטור שלי בכל השנה האחרונה. גרוש ותיק שחי על יאכטה במרינה (זה אותו חבר שטס איתי לברלין, זוכרים?). ולמה זה כל כך משנה איפה הוא גר? מאוד משנה! הבן אדם מספר שהוא, מגיל 20 בערך, החליט שהוא רוצה לגור על סירה. ככה הוא רצה. זה היה החלום שלו. ואז … לאחר הגירושים שלו, כאשר עזב את הבית, לא היתה לו ממש התלבטות איפה לגור. הוא היה נחוש והחלטי. הוא יצא להגשים את החלום שלו. היום הבן אדם כל כך מאושר, אין דברים כאלה. כשהוא מדבר על שעות שישי בין ערביים, או שבת בצהריים, כשהוא שוכב רגל על רגל וקורא איזה ספר על הסיפון, נהנה מהשמש החמימה או מהרוח המלטפת, העיניים שלו נוצצות והחיוך רחב. אחי, הוא אומר לי, אחי, אני חי את החלום.

ואז זה הכה בי. אז הבנתי. רגע רגע רגע, גם אני רוצה לחיות את החלום, לא? מה? לא מגיע לי? אבל …אאמממ .. אז … מה החלום שלי? ז'תומרת מה היה גורם לי להרגיש מאושר? מה היה גורם לי סיפוק?

כוסאמק! צעקתי בלב. מה הוא החלום שלי?!?!?

ואז התחלתי את המסע, מסע לעבר החלום. אז התחלתי לחפש ולחפש. במהלך החיפושים הגעתי לעולם האימון. בטח שמעתם על זה, לא? קואצ'ינג נו? אלון גל? סופר נאני? אלה. וואייי, איזה עולם. כמה מאמנים יש, שלא תדעו. מאמנים לקבלת החלטות ומאמנים לזוגיות, מאמנים לפתרון משברים ומאמנים להעצמה אישית. מאמנים שמתמחים בשינויים ומאמנים שיעזרו לך עם העסק. בקיצור, הבנתם כבר.

בהתחלה, לסיפתח, הלכתי בקיץ לאיזה מאמנת חמודה שהיתה בתהליך לימודי האימון שלה, סוג של סטאג'רית, אז הייתי אצלה כמה פגישות. למדתי בעיקר על מה זה אימון בכלל ולמדתי על עצמי כמה דברים. דברים שידעתי בתת מודע שלי אבל בעזרתה הנחתי אותם על השולחן. אחרי כמה חודשים, הצטרפתי לאימון קבוצתי אצל מאמן קצת יותר מנוסה שמתמחה באימון גרושים, מתגרשים, וכאלה שבדרך. זה היה מרתק. למדתי המון. תובנות בלי סוף וכלים שבעזרתם אני משתדל לקדם את עצמי.

גרושים אבל אחרת

יופי יופי, אתם בטח חושבים לעצמכם: אז מה? מה עם החלום? שכחת?

לא, לא שכחתי. אז ככה, זה התחיל בכל המכתבים שכתבתי לגרושתי בכל התהליך שעברנו, המשיך במכתב שכתבתי לידידה שלי מהצבא, כזו שניסיתי לחדש איתה קשר ולא ממש בהצלחה. היא ממש התרשמה מהמכתב ואמרה לי שאני כותב נהדר ואיזה סיפור יש לי.  עוד כתבתי המלצה בעבור המאמן שלי. המלצה שכתובה כמו איזה סטטוס פייסבוקי והוא אמר לי, תשמע, אתה כותב חבל על הזמן, אולי תעשה עם זה משהו? ולמען האמת כבר הרבה זמן אני מגלגל בראשי את הרעיון לכתוב בלוג אישי כזה. בשביל עצמי, כזה שדרכו אולי אעביר את הרגשות שלי את התחושות שלי את החוויות שלי, את עצמי.

ועכשיו אני רוצה לספר לכם על מישהי, ידידה טובה שלי, מישהי שעבדה איתי 14 שנה עד שפיטרו את כולנו, זוכרים? מישהי כל כך שקטה, עד כדי שקופה. הייתי יכול לבלות שבועות שלמים בעבודה מבלי לשמוע את קולה. המדהים הוא שלפני כמה שנים גיליתי שהגברת כותבת בלוג אישי. איזה דיסוננס מטורף. היא כותבת בלוג מדהים. איזו כתיבה, תענוג. בחיים לא הייתי מאמין שהיא כל כך כשרונית (אין ספק שמים שקטים חודרים עמוק). אבל למה שרק אני אהנה? תתפנקו: מיס פטל

אז חיברתי אחד ועוד אחד (בחשבון אני מעולה!) והתחלתי להתייעץ איתה. איך מתחילים? מה עושים? איפה עושים? ועד היום, מעבר לרמה הטכנית, היא סוג של עורכת ספרותית שלי. ואני אגלה לכם סוד. היא רואה את כל הפוסטים שלי (כולל את זה) לפני כולכם.

וככה התחלתי לכתוב בלוג. את האמת: התאהבתי. איזה כיף. זה ממלא לי את הזמן, את המחשבות. כל הזמן אני מתעסק בזה. איך לכתוב? מה לכתוב? מתי לכתוב? איך אני אגרום לבלוג שלי להיות להיט היסטרי? אפילו בנקודת זמן מסוימת הגעתי לסמינר מיוחד בנושא אצל יובל אברמוביץ', בלוגר מנוסה ואיש חלומות ידוע. באופן די מפתיע (או שלא כל כך) לסמינר שלו קוראים: "לצעוק את קיומכם" כאשר הרעיון הכללי הוא "תצעקו את החלומות שלכם".

לצעוק את החלום

אני מפחד להגיד, אז זהו? זה החלום? לכתוב? אח שלי אומר, אחוני, אני כבר מחכה לספר. אני בינתיים זורם. אבל עכשיו זה בידיים שלכם, תפרגנו, תשתפו, תפיצו. תעזרו לי לצעוק את החלום.

ולמה עכשיו דווקא אני מספר לכם את כל זה? אז ככה, כשכתבתי את הפוסט הזה התכוונתי ללכת למפגש בוק-סרפינג על חלומות בעיר מגוריי. חלומות? איפה שאני גר? וואללה, חלומות. יש לי מה להגיד בנושא.

כן אני יודע, עכשיו אתם בטח שואלים: בוק-סרפינג? הא? מה זה? זה כבר נושא לפוסט אחר ….