גם המוזיאון הפך לעיתון. הוא עושה תערוכה כדי לדון בבעיה חברתית, לעסוק בנושא אתני-פוליטי כאילו אין יותר מקום לאמנות כפי שהיא. התערוכה של זויה צ'רקסי היא שמחה גדולה לרוסים. הנה גם תורם הגיע. מדברים עליהם ועושים תערוכה במוזיאון.
העבודות של זויה צ'רקסקי ממזריות, מלאות הומור ורק לפעמים גם חמלה. העין שלה חדה וצוחקת, ואפשר למצוא בעבודות שלה הרבה פורטרטים קטנים, טיפוסיים, של דמויות מוכרות מהעלייה הרוסית ומן ההוואי הסובייטי. רובם סטריאוטיפים, קריקטורות, ונדמה שאלה תמונות קומיקס שהגדילו אותם ותלו על קירות המוזיאון.
אך בשולי התערוכה ישנם תמונות שלא מככבות דווקא, בקנה מידה קטן יותר, או שסצנות המוצגות בהן פחות מובהקות, חלקן סקיצות לתמונות הגדולות. ודווקא הן מעוררות יותר עניין בגלל האיכות הציורית שלהן. אף שהעלילות של התמונות הקטנות והגדולות לעתים דומות ואף זהות, משהו במעבר בין הסקיצות והניסיונות לבין הבדים העצומים והצבעוניים הולך לאיבוד, ויש חשק לאסוף את כולם, להצמיד אלה לאלה, לרכז ולהחזיר לקטן.
לאתר של מירי ליטווק – סופרת זיכרונות – כתיבת ביוגרפיות www.alife.co.il
לאתר הרשמי של הסופרת והמתרגמת מירי ליטווק www.mirielitvak.com
בפייסבוק: מירי ליטווק – סופרת זיכרונות
