לפעמים החגיגה נגמרת…

רק לפני כמה שבועות היינו על גג העולם.

אני בכובע המטפלת והיא בכובע שעוד רגע החלום להפוך לאמא מתממש.

היום החלום הזה שוב התנפץ…

להרים את הטלפון ולשמוע בכי מהצד השני שלא מצליח לדבר…

sad

אני לא ידעתי עד כמה הפלות נפוצות עד שחוויתי זאת בעצמי, בשנת 2005 שנכנסתי להריון ראשון,

חשבתי שהתזונה שלי בריאה, אורח חיי היה ספורטיבי ללא עישון או אלכוהול,

כן הרשתי לעצמי לאכול יותר מתוקים גם ככה אוכלים בשביל שניים לא?

לא דמיינתי לעצמי שאולי אני מזיקה לעובר אבל ככל הנראה הזקתי.

רמות הסוכר שלי היו גבוהות מהרגיל עוד בבדיקות הראשונות של ההריון, אף אחד לא אמר לי כלום.

בדומה לנטע התרוממות הרוח שלי התרסקה לריצפה לאחר 10 שבועות.

כמה שבועות קודם ראיתי את העוברון באולטרסאונד,

ראינו דופק אפילו נתתי לו שם ביני לביני, את ראשי התיבות של שמו של אבי "ים".

אני כנראה לעולם לא אשכח את אותו היום בסוף חודש נובמבר,

היתה לי הרגשה רעה הייתי במהלך עבודת הדוקטורט אך החלטתי באותו יום לא לנסוע לאוניברסיטה.

כל שעה התקשרתי לבעלי ואמרתי לו משהו לא בסדר, היתה לי אינטואיציה חזקה, כבר כמה ימים שמשהו לא בסדר

והוא כהרגלו ניסה להרגיע שאני סתם לחוצה תנוחי, תתחזקי ותרגישי טוב.

בצהריים אמרתי לו שאני רוצה ללכת למיון נשים, שיבוא לקחת אותי ואם הכל בסדר אז נגיד רק שלום לעוברון ונחזור הביתה.

באמת אמרנו שלום, לרופא הצעיר התורן היה קשה לבשר לנו את הבשורה הכואבת והגיע הרופא הבכיר שהכריז: "העובר איבד את הדופק".

בשנייה קיבלתי סטירה מצלצלת, המומה וכואבת ראיתי לראשונה את בעלי הגדול והחזק בוכה.

את ההסבר על פרוצדורת ההפלה שמעתי כאילו מרחוק זה היה יום חמישי

ונאלצתי לחכות עם מוצאי שבת די להתחיל עם הרחבת צוואר הרחם ולמחרת גרידה כירורגית,

לא הציעו לי הפלה תרופתית ככל הנראה משום ששבוע ההריון עלה על 8 שבועות.

בדרך הביתה אבלים התקשרנו  לאמא שלי וסיפרנו לה ולאמא שלי יש יציאות באין כניסה כמו שאומרים והיא אמרה:" זה קורה אל תדאגי הדופק עוד יחזור"

פרצנו בצחוק מהול בבכי.

ניסו לעודד אותי שטוב שזה קרה בשלב מוקדם של ההריון ,

העובר לא היה בריא , זו ברירת המחדל של הטבע.

אחד האנשים המרגיזים ביותר עיצבן אותי שאמר אני לא מבין למה את עצובה? למה נקשרת?

זה בכלל לא תינוק אלא צבר של תאים. לאט לאט שקעתי באבדון,

זה היה אובדן כל האובדנים שלי, הריון תמיד הצטייר בעיניי כמשהו יפה, רך ואימהי, כפירסומת של יד המלטפת בטן גדולה המכילה חיים חדשים.

והנה החוויה הראשונה שלי מהריון הייתה מטלטלת ביותר, הייתי עצובה וכואבת מרגישה את כל אובדניי ביתר שאת,

את אובדן האב שלא יזכה לראות את נכדיו, אובדן התמימות ויותר מהכל איבדתי תקווה לרגע.

לא יכולתי לדמיין שאצליח להביא ילד לעולם, ממצוקתי האישית התחלתי לשתף חברות,

כששיתפתי חברות פתאום התגלה לי שכמעט כל אישה שנייה עברה אובדן כזה או אחר,

דבר שלא שמעתי עליו לפני כן, אירועים המוחרשים מחמת הכאב.

היום כשאני לומדת ליווי רוחני אני מנסה להיות עם הכאב,

עם הפחד, עם ההבנה שללא חיים אין מוות.

ד״ר ליאת אדרי PhD

0508520296

liatedry@gmail.com

www.drliatedry.co.il

ד״ר ליאת אדרי
אני מדענית מומחית בבילוגיה רפואית. בעלת תואר שלישי בנוירוביוכימיה, פוסטדקטורט בביולוגיה תאית והתפתחותית בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. פוסטדוקטורט נוסף ממדעי המוח במכון וייצמן ובקיצור דוקטור לביולוגיה רפואית. אני מרצה על בריאות ממגוון היבטים מדעיים, לשם פיתוח מודעות להתנהלות בריאה המשלבת תזונה, מדעי המוח, מדעי הרפואה, מדעי ההתנהגות ובודהיזם. מנהלת מחקרים קלינים ברפואה משלימה ועושה דיקור סיני כשצריך. לצד הידע הרב והמגוון, יש לי יכולת ונסיון רב בהנגשת שפה מדעית גבוהה בקיצור מדעי החיים הבריאים.