ז'אנר: פרוזה תרגום, רומן רומנטי
319 עמודים | הוצאה: כתר | תרגום: מיכל כהן | שנת הוצאה בארץ 202
אילו ניתנה לכם הזדמנות לחזור אחורה בזמן ולתקן מעשים, להמיר התנהגויות ולהגיד את הדברים אחרת, הייתם עושים זאת?
זואי רבה עם בעלה אד על הבוקר, הם נפרדים בכעס וביובש והוא יוצא מהבית בטריקת דלת. בעבודה היא מתבשרת שהוא נהרג בתאונת דרכים.
אכולת חרטות ובלב דואב, כחודשיים אחרי מותו של בעלה היא עוברת תאונה וחוטפת מכה בראשה וכשהיא מתעוררת, היא חזרה כעשרים שנים אחורה בזמן. הרמתי גבה כמובן.
כל פרק זה יום אחד עם אד מהיום בו הכירו ועד היום בו הוא מת. ברגע שהיא נרדמת, היום הזמן איתו נגמר והיא מתפללת ומקווה שתזכה לחיות איתו עוד יום אחד. היא מבינה שהימים נבחרים בשל חשיבותם והיא מאמינה שאם תעשה את הדברים אחרת, היא תוכל לשנות את מהלך ההיסטוריה ולהציל את אד ממוות. האומנם?
הסיפור מסופר בגוף שלישי מנקודת מבטה של זואי. הכתיבה עצמה טובה אבל לא סחפה אותי. המשכתי לקרוא כי למרות שההתפתחות די סטטית, הייתי סקרנית לגלות מה עברו זואי ואד ואיך הגיעו לאן שהגיעו. מזוג מאוהב לזוג המתמודד עם מכאובים ומכשולים שהעיבו על זוגיותם ולמרות זאת, המשיכו לאהוב.
אציין לשבח את התרגום והעריכה המהודקים ואת ההגהה המושלמת. שאפו!
זה סיפור על הזדמנות שניה להגיד שאנחנו אוהבים, לגשר על פערים ולהושיט יד לאחר כדי לא לאבד את מה שחשוב בשביל מה שאנחנו רוצים. החרטה העצומה ביותר היא לא להספיק להגיד לאלו שאנו אוהבים שאנחנו אוהבים אותם באמת. אז כן, אומנם קלישאה ענקית אבל אמיתית, החיים קצרים מדי, נצלו אותם באופן הכי טוב שיש כי לעולם לא תדעו מה יוליד המחר.
נ.ב. זה יכול להיות סרט נהדר!
במהלך הקריאה, התנגן לי בראש השיר הבא:
https://youtu.be/O5E3nUiBwCk
לרכישה: