מקינטו , מקיאטו , אספרסו או גראנדה גראנדה מקיאטו .
כי קפה לא שותים בכלל או שותים באהבה.
לכבוד יום הקפוצ'ינו חל ב-8 בנובמבר, החלטתי לשתות קפה עם שרונה אפרת ולשמוע את הסיפור שלה.
את שרונה אפרת ,אמנית רב- תחומית פגשתי ממש במקרה.
היא ישבה לידי 4 שעות והחלפנו בינינו מילים בודדות. אבל כנראה שאין מקריות בפגישות מסוג זה והחלטתי לבדוק.
הפייסבוק גילה שיש לנו כמעט 50 חברים משותפים, וכמובן שעברנו על הרשימה אחד אחד וניסינו לבדוק את החיבורים, שחלקם היו ממש מפתעים.
קבענו דייט לקפה וירטואלי לשעות של הינשופים. כי שתינו, כך הבנו מהאנשים של הגם וגם.
דברנו על עוגן וחיבורים, על היכולת לקחת חומרים שונים ולתת להם חיים חדשים – בעולם של שרונה זה קולא'זים.
לפני הכל שאלתי את שרונה אם היית צריכה לבחור מילה אחת שמספרת אותך מה היא היתה, והיא אמרה – תשוקה.
אז איך נראת התשוקה הזאת בתוך עולם הקולאז?
שרונה תמיד אהבה לאסוף חומרים מגוונים.
ולפני שנתיים כשהמוות התערב לה בחיים והיא איבדה את בנה יהונתן, נוצר בה הדחף המיידי לבטא, לתעד, ללכוד מחשבות, לתת עדות חיה ולהדהד החוצה את הכל, כדי לא להישאב לוואקום.
היא הבינה שהיצירה היא עוגן המאפשר מרחב נשימה. וגילתה שביצירה של קולאז'ים מתרחש תהליך לידה חדש.
שכבה אחר שכבה היא חווה טרנספורמציה – החומרים בוחרים אותך ומאפשרים להגיע למקומות חדשים. יש פה תהליך שעוקף את התודעה ומאפשר לגעת בחומרים ממקום ראשוני, בלתי שיפוטי.
ואני אמרתי לה שביצירה יש תהליך של ריפוי ומדיטציה וככה בעצם נולד הצורך שלה לפתוח את הגלריה שמשמשת היום עוגן ובית שני של שרונה.
שרונה מעידה על עצמה שהיא פורמת ורוקמת חיבורים באמצעות הקולאז'ים, וזה קורה במפגשים המקריים שמתרחשים בגלריה.
התרגשתי מאוד מאחד הפתקים שהיא מראה לי:
שאלתי אותה מה היא גילתה על עצמה לאחרונה ?
שאני יותר סבלנית ושאני יכולה לשבת בעיניים עצומות ולנשום יותר מכמה דקות ולהנות מזה.
כששאלתי אותה מה המתנה שלה לעולם?
שרונה אמרה אהבה, ואני אמרתי לה שהתשוקה ואהבה שלה לבחור לצעוד קדימה, בצל הכאב, מאפשרת לה ליצור את אותם מפגשים אנושיים מקריים שמגיעים לגלריה.
היא מאפשרת לכל אחד להוציא את האומן שבו, ולהבין שלכולנו יש יכולת ליצור משהו חדש שמורכב מכל השכבות שאספנו לאורך הדרך.
ולסיום שאלתי את שרונה אם מי היית רוצה לשתות קפה ולמה?
והיא אמרה : עם איריס נשר, כי גם היא אמא ואמנית. ועם סוזי קייב ( אשתו של נייק קייב )- יוצרת.
שתיהן איבדו בן, ואני סקרנית לשוחח איתן על משמעות החיים שאחרי.
ואני יודעת שאת סוזי קייב היא בטוח תפגוש ב 17.6.2020 , באיצטדיון בלומפילד בת"א, היא קנתה כבר כרטיס.
תודה שרונה שאפשרת לי לחדור בין שכבות הקולאז ולהכיר אותך. ללא ספק החיבור ליצירה יש בו כוח של ריפוי והוא מאפשר לידה מחדש.
את שרונה וסדנאות הקולאז' תוכלו לפגוש בגלריה שלה HeartMade Studio Gallery : ברחוב המייסדים 43, זכרון יעקב
וגם במרחבי הרשת :
פייסבוק : https://www.facebook.com/sharona.efrat
אינסטגרם : https://www.instagram.com/sharonaefrat/
הגלריה : https://www.facebook.com/Heartmadebysharonaefrat/?modal=admin_todo_tour
המשך מחשבות טובות.
אורל פורמן