לפי החלטת המועצה הפדגוגית ,עולה התלמידה כיתה.

"כן ,חגית כל היום משוחחת בטלפון וכל היום עם חברות והלימודים?"
אסיפת הורים שנות ה-90 של המאה הקודמת, תדמיינו לכם את המשפט הזה במבטא רומני כבד, כל מה שרציתי זה לחפור בור ולקפוץ לתוכו .

לפי החלטת המועצה_640x601

כך עברו להם כל שנות בית הספר ,הרבה כיף ואנרגיית נעורים והלימודים? ממוצע, מן מוצר לוואי. שנה אחרי שנה יסודי,חטיבה ,תיכון בעיר הולדתי רחובות, עיר המדע, אז מדענית לא יצאתי ואת התואר הראשון שלי ,למדתי סיימתי אבל ממש לא קלעתי ! לא ,לא רוצה לעבוד במה שלמדתי ! מתחרטת? ממש לא! בדרך כלל אין המון דברים שאני עושה ואח"כ מתחרטת עליהם,לרוב זה דברים שאני אומרת ואח"כ הייסורים או כן הייסורים למה אמרתי ,למה לא ספרתי עד שלוש למה לא נשמתי ולמה ולמה ולמה.

נכון שקורה משהו דרמטי בחיים ,אז אומרים שזה בית ספר לחיים ,אף פעם לא באמת הבנתי את המושג הזה ועכשיו בגיל 40 + התחלתי להבין ,כן כן אני מבינה בית ספר לא תמיד זה כיף גדול! מי זוכר את מה שהוא למד? ,כן גם לי יש דברים בבית ספר של החיים שלא זכור לי שנרשמתי אליהם בכלל .(אבל זה בפוסט אחר שנהיה קצת יותר ביחסים חמים )

אבל הפעם זה אחרת הפעם בחרתי, הפעם נרשמתי, הפעם אני לא מתחרטת נהפוכו זכיתי, זכיתי להיות תלמידה בבית ספר לעסקים של סלונה ולאומי .

זכיתי וזה הרבה מעבר ,הרגשה שהחלום שלי יש בו ערך מסויים, שהחלום שלי מעניין את האחרים, שאת החלום שלי יישמעו עכשיו לפחות עוד 40 נשים  ועוד כמה מהצוות המוביל.

סוף סוף יש ליד שמי וי רציני ,אני, חגית ניר גרופר אמא של קננה-חיבוק מהסוואנה התקבלה לבית ספר דיגטליות בעסקים.אני בעננים התקבלתי לבית ספר שנרשמתי בהכרה מלאה ,בפעם הראשונה בחיים.

איזה בית ספר מקסים. תל אביב ,כמו הרגשה של סלב ויש כסאות נוחים ומיזוג ואפילו לא צריך להכין את הסנדביצ'ים ואת המחברת לא הבאתי מהבית והמרצים הבטיחו שיהיו בין המובילים ואפילו המנהלת נראית נחמדה עם המון חוש הומור בדיוק כמו שאני אוהבת .

שבעה שבועות של שיכרון חושים ומבטיחה לעצמי כמו בכל שנות חיי כתלמידה, מבטיחה שלהנות תהייה הכוונה הראשונה ,כן, כן אבל הפעם גם להיות תלמידה טובה שקדנית וחרוצה כי בבית ספר הזה יש מקצוע אחד .לא מתמטיקה וגם לא ספרות  המקצוע נקרא :

הגשמת חלומות

ואני בכל מאודי רוצה, בפעם הראשונה בחיי אני יודעת מה אני רוצה להיות שאהיה גדולה.

קרדיט תמונה ראשית:unsplash