"לעזאזל עם הנסיבות; אני יוצר הזדמנויות." – ברוס לי

יש משהו במילה סמטה, שהוא קצת אפלולי וזר ועם זאת כה מסקרן, "תפגשי אותי בסמטה" שיאמר בתוך סרט, לא ישאיר ספק שמשהו סודי עומד להתרחש, שהשקט עומד להיות מופר, איך שהוא, בקרוב….

ששמעתי את השם אתלטי הסמטה נדלקתי, השם גרם לי לעוף בדמיון אל מחוזות בהן הריצה חופשיה מעכבות, פראית, קצבית, כמתרחשת ברחובות העיר הסואנת, עם תנועה מהירה ולא מאולצת, ריצה אשר רחוקה מתחרויות ומתח, בעלת קצב וגרוב שדומה לסצנת הברייקדאנס וההיפ הופ רק בסטייל קצת שונה.

ריצה שהיא כולה שיר ניצחון של החופש, החופש לתנועה, החופש להבעה, החופש להיות.

יש משהו במילה סמטה, שהוא קצת אפלולי וזר ועם זאת כה מסקרן, "תפגשי אותי בסמטה" שיאמר בתוך סרט, לא ישאיר ספק שמשהו סודי עומד להתרחש, שהשקט עומד להיות מופר, איך שהוא, בקרוב….

 ואכן אתלטי הסמטה הפרו את השקט בעולם האתלטיקה הקלה הישראלי, אשר בתחילת הדרך היה חשדן כלפי הילדים שהגיעו מארץ זרה, שבפועל ממזמן כבר נטעו שורש בהווי הישראלי.

הם הכניסו רוח חדשה וסטנדרטים של מקצוענות, שראשיתה בהתמדה, והמשכה במחויבות, נחישות ושאיפה למצוינות. לראות אותם רצים ביחד, בדבוקה מאוחדת, בתיאום וסנכרון הרמוני זה מחזה מעורר השראה. הם נראים כגוף אחד הנע בתנועה חדה, יעילה, קלילה וכה חופשית.

IMG_1885
הגוף הפועם שמורכב מעולמות אישיים. כרמי ואתלטי הסמטה בפעולה

מועדון האתלטיקה של אתלטי הסמטה הפך להיות כר גידול של ספורטאים וספורטאיות הישגיים, השובר תקרות זכוכית לנערים ונערות משכונות הפריפריה, יחד עם זאת לדעתי, החלק הקסום במועדון טמונה דווקא באווירה המשפחתית המאוחדת שנוצרה.

משפחה הפועלת על פי ערכים של הגינות ספורטיבית,  שוויון, כבוד הדדי והשגיות בלתי מתפשרת, בלתי מתנצלת ונוכחת. מה שמאפשר להם להגיע להישגים, לקום מהר מאי השגת מטרות, תוך כדי הסתכלות קדימה אל עבר היעדים הבאים.

האתלטים שהגיעו מהפריפריה, ובינינו, יש להם קשיים אובייקטיבים, שאינם ניתנים לערעור, ויכולים לשמש עבורם תירוץ לבעוט בכול מוסד חינוכי או אזרחי כזה או אחר, אינם חוששים מעבודה מאתגרת וקשה, הם באים להזיע ולתת בראש, באמצעות האתלטיקה הם מתווים לעצמם דרך, שם באמצעות התנועה, על כר הדשא, על המסלול, יש להם הזדמנות שווה להביא את עצמם במלוא הדרם, עם צניעות והבנה כי הצלחה נבנת דרך עשייה ולא ישיבה על הגדר.

one big happy family
one big happy family

ועתה, גילוי נאות, שהוא בגדר חובה, את האנשים אשר מובילים את הפרויקט אני מכירה באופן אישי, יתרה על כך, אני מעריכה את פועלם וגאה שיש אנשי חינוך ומאמנים אשר לוקחים מצב קיים, לא מביטים בו כבעיה, אלא כהזדמנות, וממנפים אותו להיות מקור להצלחה.

רותם גינסאור האיש אשר מלווה אותם בפן החינוכי למד הליווי המנטורי, האיש אשר רואה את הילדים הללו הן בשעות בית הספר, בו הוא מחנך ומלמד אזרחות, והן בשעות אחר הצהריים, בליווי לאימונים בשעות אחרי הצהריים. תמיד עם חיוך, תמיד עם אמונה, איש גבוה פיזית ועם נשמה גבוהה יותר.

האיש הנוסף הינו יובל כרמי, אשר יש ריצת התאוששות הקרויה על שמו "קצב יובל כרמי", אשר לוקח את הילדים הללו למקומות של הצלחה, בשקט שלו, אך עם דרישות לעבודה קשה, והשקעה אינסופית של שעות ריצה עימם, הוא משאיר את טביעת האצבע שלו כמאמן על המסלול.

את כרמי אתם לא תשמעו, הוא גם לא יגיד הרבה, מנהיג שקט, אני חושבת שההגדרה הנכונה תהייה, כזה שלא צריך יותר ממילה, כדי שהילדים ידעו שהגיע העת שלהם לשמור על שתיקה, ולהקשיב.

שני אנשים אלו יוצקים תוכן לעשייתם, משמעותם לחייהם של הילדים, ועושים זאת עם נוסחה מאוד פשוטה: אהבה, הכלה, הקשבה, גבולות ונחישות.

ביום שישי ה – 21/10/2016 הולך להתקיים מירוץ הסימטא השני, אני אהיה שם, לרוץ, לתמוך בפרויקט, לספוג השראה ולהנות.

מזמינה אתכם ואתכן להרשם ולהגיע, לרוץ או לעודד, להיות חלק מחגיגה צבעונית, ארץ ישראלית.

מירוץ אתלטי הסמטה 2015
מירוץ אתלטי הסמטה 2015
Ready2Be
נולדתי לרוץ ונולדתי לאהוב ופתאום גיליתי שנולדתי לכתוב, בנוסף לאהבה לשלושת הדברים, החל לבעור בי הרצון לשתף בתהליך שלי כיזמית חברתית בצעדיה הראשונים. אז נכון שעל הכתוב אני בת 37 ובהכשרתי מהנדסת תעשייה וניהול, אך בפועל אני ילדה אינדיאנית נצחית שמאמינה כי על ידי אותנטיות וכנות ניתן ללמוד, לצמוח לשנות ולהשתנות. יוצאת למסע אישי וחברתי של דיאלוג וירטואלי, מול עצמי מולכם/ן , אשמח אם תצטרפו למסע