לעבור את המחסום של עצמי.
אני רואה אותה, את ההגשמה שלי, את המקום שבוא אני צריכה ורוצה להיות.
אני רואה אותה בהישג ידי אבל יש משהו שחוסם אותי מלעבור.
משהו עומד ביני לבינה.
וכשאני ממש מתמקדת אני מבינה שאני זו שחוסמת את עצמי.
בתוך בליל האינפורמציה שנשפכת ברחבי הרשת, הרצון העז להישאר אותנטית ואמיתית לחוויה שלי, לניסיון שלי, ליכולת שלי – מבלי להישמע מכרתית, שיווקית, דוחפת.
הרצון העז להעביר את הדרך והמסע שלי בצורה הכי ישירה ואישית ועם זאת להנגיש את זה לכל אחד, בכל מקום, בכל רגע.
אם אאמין שכל מה שיהיה אותנטי מבחינתי, יעבור בצורה הזו למי שיבחר לשמוע, אוכל לשחרר את המחסום הזה.
הבלוג שלי היה בזמנו כלי הטיפול שלי.
פרקתי בו, שיתפתי, העמדתי את עצמי מול אמת קשה, כתובה, כואבת שפשוט נמצאת שם.
הוא עזר לי, היה שם בשבילי, יכולתי לכתוב בו ולשתף מתי שרק הרגשתי צורך.
כבר הרבה זמן שלא כתבתי ככה.
נקי, ישיר, הכי אמיתי שיש.
ניסיתי להתאים את עצמי למה שיש ברשת, לנראות, לתוכן.
אבל זו לא אני, לא משנה כמה אנסה.
אני זו אני. אמיתית. כנה. חשופה.
מזמינה אותך להצטרף אליי ואל הקהילה שלנו ולהתמודד אחרת.
מחכים לך באתר, בפייסבוק או ובקבוצה שלנו.
