לסנן את המים העכורים

את הקול שלי הולכת לתת למפלגה הגדולה עם הייצוג הנשי הגדול ביותר. כי את המרק המדיני הזה חייבים לתבל טוב טוב. להמליח, לפלפל, ובעיקר לסנן ממנו את כל המים העכורים. חותמת לכם, שתבשיל עם חמישים אחוז נוכחות נשית יהיה מזין, מפתיע וייתן טעם של עוד.

אני לא חיה פוליטית. אף פעם לא הייתי. אני גם לא צרכנית של חדשות, במודע, מתוך תפיסה הישרדותית טהורה. גם ככה לא פשוט כאן, וגם ככה החדשות יגיעו אלי, בין אם ארצה ובין אם לא.

אני לא חיה פוליטית ולא צרכנית חדשות, בעיקר כי אני לא אוהבת את מה שאני רואה וחווה. לא אוהבת את מוטות ההשפעה שמושתתות על מדינה של גנרלים, לא אוהבת את הניצול הציני של האזרח הקטן, לא אוהבת את הזלזול ברעבים ללחם שיותר ויותר מחבריי למעמד הביניים מצטרפים אליהם, לא אוהבת את העורף שמפנים לתושבי הדרום, לקשישים, לחולים ולניצולי השואה. יותר מכל, לא אוהבת סיסמאות ריקות מתוכן, לא אוהבת מוסר כפול, לא אוהבת קפיטליזם חזירי של נבחרי ציבור, לא אוהבת שמזלזלים באינטליגנציה שלי והכי לא אוהבת להיות ציבור מטומטם שגם משלם.

מה אני כן? אני אוהבת את המדינה ומאמינה בה. מעריצה את החיילים הלוחמים, את המוחות המבריקים, ואת המענטשיות שבמידה כזו או אחרת עוברת כחוט השני בין כולנו ברגעי אמת. אוהבת את ההר, אוהבת את המדבר, אוהבת את הים ואוהבת את תל אביב. וכמו בשיר, מאמינה בכל ליבי שאין מקום אחר.

הכי רוצה להמשיך לחיות כאן,  להתקיים בשפיות, לדאוג לבסיס כלכלי לילדים שלי כדי שיוכלו להישאר ולהקים כאן את דור ההמשך. בבוא הזמן, ארצה גם להזדקן כאן בכבוד, לקיים חיים ראויים ולא להיות לנטל על ילדיי.

בקונסטלציה הנוכחית, לא רואה את הדברים האלה מתקיימים. העובדות מלמדות שזה פשוט לא עובד. זה כמו מרק בלי מלח, שלא סיננו ממנו את המים העכורים.

מרק

אבל רגע, עוד לא סיימתי עם מה אני כן. אני אוהבת את החברות שלי ,נשים ואימהות, ומאמינה בהן. הן מדעניות, יזמיות, נשות עסקים, מחנכות, משפטניות, עובדות ציבור ומשנות עולם. הן אינטליגנטיות, חרוצות ומוכשרות בטירוף. יש להן ניסיון, יש להן פרספקטיבה ובעיקר יש להן סגנון ניהול משתף, מאוזן, מאפשר וחף מאגו. וכשצו השעה הופך לצו 8, הן מפשילות שרוולים, יורדות לשטח בלי לחשוב פעמיים, ובטח בלי לחשוב מה יוצא להן מזה.

בקונסטלציה הנוכחית, הן לא קיימות. בקונסטלציה הנוכחית, קולן לא נשמע. בקונסטלציה הנוכחית, הן המלח שחסר.

רוצה להגיד שאם משהו לא עובד, צריך לתקן, ואם תבשיל תפל ופג תוקף, צריך להכין מחדש ולהוסיף תיבול.

אז אני הולכת לעשות שני דברים: דבר ראשון – הולכת להצביע למפלגה גדולה אחרת, ולחפור לכל מי שנקרה בדרכי שיעשה אותו הדבר. תגובות של "בשביל מה, בין כה הוא ייבחר פעם נוספת" – בבקשה לא ברדיוס שלי. הקורבנות הזאת מביאה לי את הסעיף. אי אפשר לנצח בקרב בלי להגיע לשדה.

דבר שני, את הקול שלי הולכת לתת למפלגה הגדולה עם הייצוג הנשי הגדול ביותר במקומות הריאליים. כי את המרק המדיני הזה חייבים לתבל טוב טוב. להמליח, לפלפל, ובעיקר לסנן ממנו את כל המים העכורים. להוסיף לו טעמים חדשים ומרעננים של מנהיגות חדשה ופורצת דרך. חותמת לכם כאן ועכשיו, שתבשיל עם חמישים אחוז נוכחות נשית יהיה מזין, מפתיע וייתן טעם של עוד. עלי.

[youtube drGx7JkFSp4 nolink]

תצביעי! אחרת אף אחד לא יספור אותך.