למה 1900? בעתון כתוב 1750 ש"ח – תקני בעתון ..

ממש לפני שנתיים ממש בתקופה הזו – משהו השתנה ??
שנה חדשה ? מבצעי סוף/התחלת שנה….כתוב בעתון. נשבעת. באותיות ענקיות וצבעוניות. גם בטלוויזיה – והשנה, בשנה שעברה אמרו לי "אז קראת בעתון – לכי תקני בעתון….גם השנה !!!!

למה תמיד זה קורה לי? למה  הקשר בין מה שמפורסם בעתון לבין המציאות לא ממש משקף אותה ? למה עוד לא למדתי לקרוא את האותיות הקטנות?  פשוט ככה. אני לא לומדת, אני לא לומדת !!! בוקר  – נראה בסדר….בקצב שלי , בנינוחות אני שותה את הקפה… ומדפדפת בעתון.
בדקתי כותרת ראשית – שום מלחמה לא נראית על הסף – האמת ? די משעמם, קצת פוליטיקה, מי מתנגח עם מי ובאמת למה? ראיתי את מדור הספורט…..הזזתי אותו ימינה (להזיז זה גם סוג של ספורט, לא ?) והתעופפתי לי למדור כלכלה. קצת בודקים מה שלום הריבית, מה קורה עם הבורסות בעולם,להתלבט איפה להפקיד לתקופה קצרה את ההון האישי (איזה כייף להשתמש במילה "הון אישי" – אז מה אם היא לא שייכת לי ) ני"ע  מק"מ או פק"מ לתקופה קצרה -מסלול נזיל. בנקאות בסיסית – ויום חדש התחיל. .
לפני שאני ממש סוגרת את העתון  ומתחילה את היום אני מעיפה מבט לחלק של מודעות הפרסום לראות אם יש משהו אטרקטיבי במיוחד. בכל זאת סוף / תחילת שנה אזרחית ואני מחפשת איזו מתנה-אפילו בשבילי….
ראיתי בעתון מודעה לגבי חנות שממש קרובה הבייתה ויכולה לענות לדרישות של המחשב שאני  יודעת שאני מחפשת. יופי – אני פותחת דיאלוג עם עצמי. אפשר לקנות תיק-תק, מחיר סביר / מבצע , שני הצדדים מרוצים. מה אפשר לבקש עוד?
זהו – פורמלית התחלתי את היום , אני בחוץ . אוספת את עצמי ובאופטימיות הולכת(ממש, ממש קרוב…) לחנות המחשבים שפירסמה את מודעת המבצע לגבי מחשב  במחיר אטרקטיבי במיוחד. אני רואה שוב את המודעה תלוייה על החלון בחזית החנות ובטוחה בעצמי…אני משוכנעת שסוגרים במהירות עניין.
אני בחנות המחשבים – מראה לבעל העסק את המודעה ואומרת לו : יופי של מבצע, כל הכבוד !! כמו כולם סוף שנה – רוצים להפטר מהמלאי. כאן מתחיל הדיאלוג המדאיג. כן, הוא אומר לי – את יודעת שזה לא כולל מערכת הפעלה, צורב אופטי DVD . אני מסתכלת עליו בחצי מבט ובשנייה אחת מנסה להבין את מה שהוא אמר. בעצם, אני אומרת לו – אתה מוכר קופסא קצת משודרגת  ואת הקרביים שלה אני צריכה למלא אם אני רוצה מחשב עובד – זה הרעיון שלך, לא? רציתי לוודא שהבנתי את מה שכתוב ומה שהוא אמר.

כן – הוא מהנהן בראש. תסתכלי טוב במודעה, כל מה שאמרתי לך הוא נכון ואמיתי. תקראי את האותיות הקטנות גם – ותראי שבדיוק מה שכתבתי זה מה שאני מציע. אין כאן שום דבר שהוא לא נכון. הדם שלי מתחיל לטפס לכיון המוח ואני מרגישה את הווריד בולט, הדופק מתחיל לפעום לו – ואני כמעט מתחילה לצעוק….אבל עדיין בשלב של "רק"…
אני מנסה להסביר לו שלמעשה מה שהוא עשה (ואתה יודע את זה מצויין אני אומרת לו) השתמשת ב- אמת בפרסום. לא שיקרת, אמרת בדיוק את מה שאתה מתכוון למכור, אבל ידעת כמו סוחר ממולח שרובנו לא קוראים את האותיות הקטנות במיוחד כשאנחנו רואים עסקה במחיר אטרקטיבי.
אתה יודע מספיק טוב שמחיר אטרקטיבי כזה, בצבע בולט ימשוך אנשים – וחלק מהם לפחות, בשל העצלנות או צורך מהיר יתפשרו וייקנו. גם אם תרוויח על זה חלק , אתה עדיין מרוויח. – שיחקת אותה הפעם !!   אבל זה לפעם אחת- והפסדת לתמיד. תעשה את החשבון ותחשוב גם כמה עולה השם הטוב שלך כבעל עסק . אתה עדיין מרגיש ששיחקת אותה ? כאן מסתיים הקטע החינוכי שלי בטונים סבירים שמתחילים לנסוק כלפי מעלה…
תראה – אני אומרת לו. נכון, לא רימית – אבל השתמשת באופן לא ישר בפרסום. בזבזתי את הזמן (שמעת על זה שזמן = כסף ? מוכר לך?), היה לי כבר סדר יום  והנה אתה – דפקת לי את התוכניות כי בזבזתי את הזמן אצלך ואני מתחילה את היום בעצבים…..למה? בגלל אידיוט כמוך שחושב שהוא חכם על לקוחות תמימים?
לא, אין לי מה לעשות מלבד לומר לך שזו הפעם האחרונה שאני דורכת כאן בחנות – אבל אל תדאג אני אומרת לו -בגלל שבאופן יחסי אני אדם "חיובי" – יש לי גם שכנים ואני לא רוצה שהם ייפגעו ולכן… אני גם אדאג שאנשים אחרים שהתכוונו לקנות אצלך (במבצע הזה או מוצרים אחרים) יוותרו עלייך ואתה ? תמשיך לפרסם…. ותגיד לפרייארים הבאים "אז  כתוב בעתון…" אז מה? אני אשם שלא קראתם בדיוק את מה שכתוב??
מותק שלי – אל תדאג, אנחנו עוד נפגש בסיבוב. מדינה קטנה….אל תשכח שכסף לא גדל על העצים, אצל אף אחד !!!!