סרטן. כל כך מזמן זה קרה לי. אז למה עדיין כל כך קשה לי לדבר על זה?
פגשתי חברה, ובעת הסעודה היא שאלה: לפני כמה זמן זה היה? ואיך הרגשת אז? שתי שאלות קצרות. ואני הרגשתי שלי נתקע מלפפון בגרון.
כשחזרתי הביתה שאלתי את עצמי למה זה עדיין זה כל כך קשה. אני הרי משתפת באופן קבוע את כולם בהכל: דייטים לא מוצלחים, מערכות יחסים שנגמרות לפני שהן מתחילות, סתם מחשבות דכאוניות.
אולי כי לא כל אחד צריך לדעת. אבל מה בעצם אני צריכה לדעת? מה אני רוצה לזכור? ומה אני רוצה לנסות ולשכוח?
לעיתים אני מסתכלת בתמונות ושואלת את עצמי מי זו בכלל, הילדה הבוגרת הזו עם תעצומות הנפש והאנרגיות שהיו שם.
חברה שגם הייתה חולה תמיד אומרת בואי נשים דברים בפרופורציות. שתינו הרי מכירות אנשים שהיו במצב הרבה פחות גרוע, ולא יצאו מזה.
לעיתים אני לא מאמינה שלי היו אז בגיל 19 את הכוחות האלו, את הסבלנות, את האמונה. את מה שצריך בשביל לשרוד את הדבר הזה. ושלא יספרו לכם סיפורים.
לא נהניתי מתשומת הלב. אני לא חושבת שזו מתנה לחיים. זה לא משהו שצריך לקרות לאף אחד בשביל שיתעורר ויעריך את החיים!
זה אחד הדברים הנוראים ביותר שיכולים לקרות לך. זו הגישה שלי וגם בגלל זה אמרתי כל הזמן: אני לא בחרתי בזה. אין לי ברירה.
בתמונה אחות שלי – כן זו שבזכותה יש לי בלוג בסלונה – ואני שמחות בחתונתה.
התמונה זו אני באותה חתונה מדהימה של אחותי, חתונה שכולם חיכו לה בקוצר רוח ואורגנה בכמה שבועות. כי הרופא שלי המליץ: תעשו את זה עכשיו וכמה שיותר מהר. גם החתן היה קירח למרבה השימחה, ואחרי החופה אירגנו תצלום משותף של כל הקירחים בחתונה. אני הייתי הבת היחידה בין שלל מקריחים. רק שאני, בניגוד אליהם, הצמחתי שיער ארוך בחזרה.
קצת הרס לי את הערב שמישהו בא ואמר לי שאני נראית כמו חייזר. יש עוד המון יציאות כאלו שלצערי לא שכחתי, למרות שאני בטוחה שאותם זה הצחיק.
קראתי המון ספרים אז. בדיוק יצא יומנה של ברידג'ט ג'ונס. בראש כל פרק היא כותבת כמה קלוריות אכלה, וכמה סיגריות עישנה. החלטתי לעשות משהו כזה בתקווה שבעתיד אפרסם את זה, שיועיל אולי במעט למאבקם של הנאבקים בדבר הזה. אז כתבתי כמה כדוריות לבנות היו לי באותו יום בספירת הדם (מעט מידי), כמה אנשים באו לבקר אותי ומה אכלתי (בעיקר כלום). עד שלא נשאר לי כח יותר לכתוב במחברת הזו. אולי יום אחד אעשה עם זה משהו.
זה לא היה קל, ועד היום יש עם מה להתמודד. ולמרות הכל – כל לילה לפני שאני הולכת לישון המחשבה האחרונה שלי היא
אני אוהבת את החיים שלי!