למה מחיר של בגד צריך להיות בגובה משכנתא ?

נכון, הבגדים שאני קונה עולים בדרך כלל  משהו בסדר גודל הגיוני. שום דבר שגורם למינוס שקיים כבר בבנק לצמוח באופן משמעותי, שום דבר שמונע ממני לשתות בבית הקפה השכונתי (מתחת לבית – תקנאו….), מחירים סבירים וזה לא שאני נוסעת לחצי השני של המדינה , מטפסת על הרים וטרשים כי שמעתי שבאותה גבעה יושבת איזו מעצבת שמבית היוצר שלה באמת יוצאים בגדי איכות מיוחדים במחירים זולים במיוחד. אני קונה ליד הבית, מקסימום מרחיקה לעיר הגדולה ולא, לא רוצה להשקיע תשלום של חודש לתקציב משכנתא על בגד.
אני לא עושה את זה גם כמדיניות ו"אני מאמין", אני לא חושבת שאני צריכה לקנות בגד במאות או אלפי שקלים, אני בטוחה (ובסוף זה גם מצליח) שאפשר לקנות בגד לגמרי לא רע שאפילו קוצר מחמאות באירוע משפחתי – וזה, באמת סימן ששברתי את השיא.
נכון,  המחירים לא זולים – אבל לא צריך להיות מתאבד שיעי כדי לקנות איזה חולצה או מכנסיים או אביזר אחר וללכת אחר כך עם ייסורי מצפון כי יכולתי לקנות משהו "מועיל"… אפשר להשאר שפוי ולא לחשוב מאיפה לגרד את הקצבה החודשית של המשכנתא פשוט כי קניתי איזו חולצה ותיק.  אפשר גם סתם לשוטט ברחובות העיר או בשווקים העירוניים ובקניונים או לשמוע איפה יש מכירות ביתיות באיזור – לפשפש ולקנות איזה מכנס או חגורה וגם אז אפשר לעמוד בתקציב החודשי של המשכנתא.
למה אני צריכה לערוך קניות און-ליין במדינות זרות, לשלם מחיר סביר ולעשות את כל זה בתהליך כל כך פשוט? למה זה כל כך שפוי שם בדרך כלל ??. שאף אחד לא ימציא לי איזה תירוץ יצירתי.   אני קונה בגדים לא רעים- כאלה שבשבילי בסדר, בלי ייסורי מצפון כי אני יודעת שאני  לא אשלם מחיר של כמעט החזר חודשי של משכנתא או אשב בערב עם רגליים על השולחן ואעשה חשבון בצורה של תפילה מאיזה סעיף בתקציב החודשי שלי  אפשר לקזז את עלות  הבגדים.
הבעייה אצלי נעוצה במקום אחר בכלל. זה לא העניין של הבגד, זה לא העניין של התיק או הנעליים או פריט אחר – איכשהו בכל חנות שאני נכנסת "סתם כדי להסתכל…" – אני תמיד אבל תמיד חומדת את המוצר היקר ביותר בחנות. נכון, הכי יפה והכי יקר, ובסך הכל לא התכוונתי לקנות כלום – רק לשוטט מה שנקרא window shopping . לא התכוונתי לקנות כלום, סתם חיכיתי למשהו שהיה צריך להגיע.
נכנסתי לחנות של מעצבת אחת(למה קוראים לה מעצבת? יש איזה משהו מיוחד בתעודת הלידה שלה? המיתוג שיקפיץ את המחיר הפך אותה למעצבת? ) ועכשיו במחירי סוף עונה (מתי זו עונה ואיזה עונות יש לנו בכלל?) רציתי פריט מסויים, אפילו לא התכוונתי לשוטט בחנות אלא ממש לקנות את אותו פריט שהמחיר נראה שפוי ולצאת – אבל כאן התחיל הדיאלוג הפנימי : את כבר כאן, תעיפי מבט, סתם שתראי מה יש ועל הדרך נתקלתי בעוד איזה פריט מהמם שלא יכולתי לסרב לו. הוא היה נשאר מאד עצוב. ברמה הפסיכולוגית אי אפשר להשאיר פריט עצוב בודד בחנות – אז צירפתי אותו אליי..:)
לא בכוונה – כשבאמת המטרה המוצהרת הייתה פריט אחד במחיר שפוי, יצאתי (רגע, אני עושה חשבון…) עם שני פריטים ובמחיר הסופי הגעתי גם לשברים…:((
לא בעייה לבזבז את התקציב החודשי של המשכנתא – רק השאלה למה אני צריכה לשלם החזר חודשי בגובה של משכנתא ??