למה לכתוב ספר בכלל?

בחורה עם מחשב נייד

כנראה שהתשובה לזה היא – כי הייתי חייבת.

הספר הראשון שלי "גנים טובים" היה להוציא חלק ממני החוצה לעולם. הייתי חייבת להפוך את מה שעבר עליי למשהו מעצים. אני חושבת שעצם הכתיבה עזרה לי מאד להתמודד עם כל מה שעברתי במהלך השנים הקשות ההן. התחלתי את הכתיבה עבור עצמי אבל ככל שהתקדמתי הבנתי שיש לי אפשרות לעזור להרבה נשים אחרות. הסיפור שלי הוא גם הסיפור שלהן. הרגשתי שיש לי שליחות וזה היה מה שהניע אותי לפעול כדי לקדם את הספר בכל מקום אפשרי. ידעתי שחשיפה של הנושא יכולה ממש להציל חיים וזו לא קלישאה.

"גנים טובים" התחיל בתור פרויקט גדול חד פעמי. אחרי שסיימתי לכתוב ובעיקר אחרי שאנשים התחילו לקרוא את מה שכתבתי הבנתי שאולי אני כותבת לא רע וכדאי שאמשיך. תוך כדי הכתיבה של הספר "גנים טובים" נולד הרעיון לספר הבא "הדשא של השכנה". אותו ממש רציתי לכתוב כסוג של אתגר. "גנים טובים", למרות שאינו אוטוביוגרפי, הוא הסיפור שלי והדמויות מבוססות לרוב על אנשים שאני מכירה. האתגר היה לכתוב דמויות שהן לא אני ולהמציא את הסיפורים מהדמיון. רק כשכתבתי את הספר השני הרגשתי שאני מתקדמת ולומדת עוד ועוד על כתיבה ועל עצמי ככותבת.

הסיפור עבר הרבה מאד שינויים עד שהגיע לגרסה הסופית שלו. התלבטתי הרבה אם להוציא אותו לאור או לא. וגם איך. את ההתלבטויות אתאר בפירוט בפוסט הבא. נכון לעכשיו יש עוד החלטות שצריך לקבל אבל מתקרבים לרגע ההכרעה.

אז למה כתבתי עוד ספר ? כי הרגשתי שזה מה שיעשה אותי מאושרת. ידעתי שיש לי סיפור חשוב לספר. זה הכל.