מזל טוב ! חתונה במשפחה
בת הזקונים נישאת.
שמחה ואושר לכולם. מתחילים חיים משותפים (באופן רשמי ) . אני בעד טקס צנוע ביותר, בנוכחות בני משפחה קרובים – והשמחה שבלב. זו הגישה אצלנו בבית וכך גם היה בנישואיהם של ילדינו הבוגרים יותר. אבל מה לעשות , יש משפחות שחושבות בצורה אחרת ולשיטתם, החתונה צריכה להיות גדולה ורבת משתתפים, יש לשתף באירוע כמה שיותר אנשים, וכל המרבה הרי זה משמח יותר.
אני מרגישה שאני בעמדת התנצלות מסויימת, שאינה מקובלת עליי, אבל בכל זאת אני רוצה להביע כאן את דעתי.
להלן מכתב שהייתי כותבת למי ממכריי שאינו מוזמן לחתונה הקרובה.
יקרים שלי
(משפחה רחוקה, חברים ותיקים, חברים לעבודה, שכנים, מכרים מתקופות חיים שונות ואחרים)
אני מאד מכבדת אתכם , מעריכה אתכם ובטוחה שתהיו שמחים בשמחתנו לרגל נישואיה של בת הזקונים שלנו.
אנחנו גם יודעים שהזמנתם אותנו בעבר לחתונות שלכם, של ילדיכם, של אחיכם, שנערכו ברוב פאר והדר (מי יותר ומי פחות) באולמות, גנים ויערות , ונראה לכם אך טבעי שנזמין גם אתכם לשמחות שלנו.
אז זהו , שלא .
ה"מחוייבות" הזו להזמין וגם להיות מוזמן היא בעוכרינו כולנו.
קחו לדוגמא בן דוד רחוק , המתגורר בקצה השני של המדינה, שהקשר איתו די רופף. מתראים לפעמים באירועים משפחתיים, מברכים זה את זה לשנה טובה ו..זהו. אותו בן דוד הזמין אותנו כבר פעמיים לחתונה ולבר מצוה של ילדיו. קיבלת הזמנה ? יש לך דילמה : עד כמה חשוב להתאמץ ולהשתתף באירוע. כן, להתאמץ! זה כרוך בערב שלם המתחיל יחסית בשעות מוקדמות ונמשך אל תוך הלילה. במקרים רבים מדובר בנסיעה מחוץ לעיר,בארוחת ערב שלא תמיד לטעמכם, במוסיקה שלעתים היא חזקה ורועשת ולעתים – לא הסגנון האהוב עליכם , ו..מתנה. כל זה רק כי "לא נעים, הוא שלח הזמנה" . מכאן ברור כשמש שבשמחה הקרובה שתתקיים אצלנו אותו בן דוד מצוי ברשימת המוזמנים, כי איך אמרנו : "לא נעים, הוא הזמין אותנו אליו" . ואז הוא מרגיש חובה להגיע , כי – אנחנו הגענו לשמחה שלו, והבאנו מתנה… צריך לעשות "REVENGE" … וככה המעגל חוזר על עצמו , ומתרחב עם עוד ועוד אנשים שמזמינים ומוזמנים : כי צריך !
צביעות , כבר אמרתי ?
ועוד לא הזכרתי את החברים לעבודה או השותפים למילואים ושכנים בעבר ובהווה.
אנו דוגלים בדיעה שהשמחה שלנו היא הפרטית שלנו ושל הקרובים לו ביותר , אחים, הורים וחברים קרובים . כל השאר – תסלחו לי , רק ירויחו מאי-ההזמנה. יהיו , בטח שיהיו , יפי נפש שיגידו שהם רוצים לשמוח עם החתן והכלה בשמחתם. ובכן, לאותם צדקנים תשובתי החד משמעית היא שנוכחותם או אי נוכחותם לא תשנה את עצם השמחה ומאידך אין צורך שיטרחו ויביאו את עצמם לאירוע כדי להוכיח את שמחתם.
מה רבים המבוכה והניכור באירועים רבי משתתפים בהם חלק גדול מהאורחים , ואפילו המארחים, אינם מכירים אורחים אחרים או את שותפיהם לשולחן .
השורש ש.מ.ח מככב כאן הרבה, אולם בינינו : זוהי חובה שניתן בקלות לוותר עליח.
דמיינו לעצמכם איזה כייף יהיה לפגוש ברחוב את השכנה ממול ולספר לה שהבן התחתן בשבוע שעבר באירוע משפחתי שמח . ותודה, המון תודה על הברכות !
