למה לא בעצם? הסיפורים הישראליים שמאחורי הטיסה לחלל

סיפור מסעה האחרון של הקולומביה כפי שסופר במסגרת אירועי "חלל על הבר" מפיו של מאיר מועלם (סא"ל במיל.) מי שהיה קצין פרויקט 'אסטרונאוט ישראלי' מטעם חיל האוויר.

למה לא בעצם? הסיפורים שמאחורי הטיסה לחלל מהזווית הישראלית במסגרת 'חלל על הבר'

חלל על הבר
לכבוד שבוע החלל העולמי, סוכנות החלל הישראלית הזמינה את הקהל הרחב לשמוע הרצאות בתחום החלל. במסגרת האירועים מתקיימות 15 הרצאות מדע פופולארי בתחומי חלל שונים בברים בערים באר שבע, הרצליה, תל אביב, חיפה, קריית חיים וירושלים. רוב ההרצאות התקיימו ביום ראשון, 9 באוקטובר על ידי מרצים מחזית התחום.

אירועי שבוע החלל העולמי מתקיימים זו השנה ה-16 ב-73 מדינות במטרה להעלות את המודעות הציבורית לחקר החלל ולתרומתו למחקר, לפיתוח ולרווחת המין האנושי.

על פי החלטת עצרת האו"ם, מצוין שבוע זה בכל שנה בין התאריכים הסמליים – 4 באוקטובר – שיגור הלוויין הראשון לחלל –  עד 10 באוקטובר – יום חתימתה של אמנת החלל באו"ם המסדירה את הפעילות האנושית והמחקרית בחלל.
אנחנו הלכנו לשמוע את מאיר מועלם בספוטניק, אלנבי 122, תל אביב

למה? הטריגר היה ביקורנו האחרון במרכז המבקרים במכתש רמון.

חלל על הבר - למה לא בעצם? הסודות שמאחורי טיסת החלל
יהלי בכניסה לספוטניק בר בתל אביב – באירועי "חלל על הבר"

 .

ישראל בחלל – מההתחלה

בתאריך 11.12.1995 נשיא אמריקה דאז ביל קלינטון, וראש ממשלת ישראל דאז מר שמעון פרס ז"ל נפגשו בוושינגטון. פרס שאל מדוע לא תצרף אמריקה אסטרונאוט ישראלי לתכנית החלל האמריקאית? וקלינטון השיב בפשטות 'באמת למה לא?'

לסיכום ביקורו של פרס, הודיע קלינטון במסיבת עיתונאים כי ארצות הברית מתכוונת לסייע לישראל במחקר ולשם כך היא תאמן אסטרונאוט ישראלי, ותצרף אותו למעבורת חלל.

למה לא בעצם - הסודות שמאחורי טיסת החלל, אירועי חלל על הבר, שמעון פרס וביל קלינטון
מקור התמונה כאן

.
באוקטובר 1996 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית לבין נאס"א, במסגרתו נאס"א הכירה בכך שלישראל יש הרבה מה להציע בתחום המדע, וששיתוף הפעולה בין המדענים הוא חשוב ולכן יהיה קשר מתמשך ולא אירוע חד פעמי.

באותה השנה התמנה האלוף איתן בן אליהו למפקד חיל האוויר והוא תכנן להכניס את חיל האוויר לתחום החלל. מכמה סיבות:

–          כדי לשמור על בטחון המדינה בתקופה בה לאויבים יש נשק בליסטי ארוך טווח.

–          כדי לשמור על עליונות טכנולוגית, מדעית ואיכותית. ולא פחות חשוב

–          כדי לייצר אחדות בעם סביב הגאווה שבשיגור אסטרונאוט ישראלי.

.
משימת החלל של אילן רמון – מחקר

האסטרונאוט הישראלי נשלח למשימה מחקרית. מטרת הניסוי הישראלי הייתה לבדוק את השפעת סופות האבק המדברי המתחוללות באזור הים התיכון על אקלים כדור הארץ.
"טווח השגיאה של השפעת האבק על אקלים כדור הארץ היה גדול מאוד בסוף שנות ה־90", מספר פרופסור יואב יאיר, מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה. שהיה המתאם המדעי של הניסוי. "באותה תקופה ניסה אוסף של מומחים לענות על השאלה מה הולך לקרות לאקלים כדור הארץ בעתיד לנוכח מגמת ההתחממות, כאשר אחד הנושאים הבוערים במחקר שסומנו היה השפעת האבק על העננים ועל האטמוספירה. 'מיידקס' נועד לתת מענה לשאלה הזו. כשאתה רואה תמונת לווין של עננת אבק מעל מי הים התיכון זה שווה אלף מילים כי החול הצהבהב יוצא מהמדבר מעל המים הכחולים ונכנס לתוך העננים".

למה לא בעצם - הסודות שמאחורי טיסת החלל, תמונת סופת חול
 תמונת סופת חול מאתר נאסא כאן

  .

לתפוס שדונים בשמיים
הניסוי התנהל בשעות היום במקביל מהחלל ועל פני כדור הארץ – על גבי המעבורת הותקנה מצלמת וידיאו שקלטה אורכי גל שונים וצילמה והעבירה בשידור חי סופות חול שהתרחשו בכדור הארץ מעל לים התיכון, כפי שניראו מהחלל. בו זמנית, טס מטוס מחקר מעל ובתוך סופת החול, על גבי המטוס הותקנו מערכות שדגמו ומדדו את החלקיקים בגבהים השונים. כך ניתן היה לאמת ולכייל את המדידות שנעשו מהמעבורת.
"בשיחה הראשונה עם נאס"א שאלו אותנו מה אנחנו רוצים לעשות בניסוי", מספר פרופסור יואב יאיר מי שריכז את הניסוי. "אמרתי שאנחנו רוצים לצלם עם מצלמה של שישה אורכי גל, ואנחנו רוצים הפנייה של המצלמה ושליטה על המצלמה שעל המעבורת בזמן אמת. בנאס"א חשבו שמדובר במצלמה שתצלם מתוך הקוקפיט כלומר משהו פשוט יותר".

למיידקס (*Meidex) התווסף בהמשך תת-ניסוי נוסף, של צילום בשעות הלילה. בניסוי זה המצלמה שעל המעבורת צילמה שדוני ברק. אלו הבזקי אור בצבעים שונים שמופיעים לזמן קצר ביותר, בגבהים של מעל 50 קילומטר מעל לסופות ברקים. זה היה הניסוי הראשון שצילם את אותם השדונים מהחלל במצלמה עם מספר אורכי גל.
המטרה היתה להבין את התהליכים שגורמים לשדונים להופיע.
לצוות המחקר היו ציפיות נמוכות מאד בקשר לניסוי זה. כשאילן רמון שאל את צוות המחקר מה עליו להשיג, הם ביקשו ממנו לתפוס רק 'שדון' אחד. אבל צוות המעבורת עשה עבודה נפלאה. הם תפסו מעל לעשרה שדונים והתמונות שהתקבלו היו מרהיבות.

למה לא בעצם - הסודות שמאחורי הטיסה לחלל - Sprites = שדונים
Sprites = שדונים.    מקור התמונה כאן

 המושג שדונים בויקיפדיה

 .

תוצאות הניסוי
הניסוי נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו ופרופ' לוין מספר כי נאס"א גילו עניין מיוחד בניסוי זה מאחר שהוא סייע גם לכיול שני לוויינים אמריקאים.
רוב התוצאות שהגיעו מהניסוי הניבו וממשיכות עד היום להניב פירות אקדמיים ומספקות מצע למחקרי המשך. לדוגמא, חקר השדונים, שהיה נושא שולי בחקר תופעות חשמליות באטמוספירה, תפס תנופה כתוצאה מפרסומי מיידקס והביא למדידות דומות מתחנת החלל על ידי אסטרונאוט יפני ואסטרונאוט דני.

למה לא בעצם - חלל על הבר, הסודות שמחורי הטיסה לחלל, מאיר מועלם
מאיר מועלם מתןך סרטון ביו טיוב כאן

 .

אנקדוטה משעשעת לפני סיום
מועלם התייחס כמובן לעניין השירותים, כי איך אפשר שלא.
הכל מרחף בחלל המעבורת, גם טיפה של מים. שנפלטת משקית שתייה תרחף באופן חופשי בחלל. אבל כשזה נוגע לצרכים של האסטרונאוטים זה כבר פחות מעניין או משעשע – הריחוף החופשי… ומה שמעניין שכדי להצליח במשימת הצרכים דרושים דיוק, אימונים והתמדה, טכנולוגיה ואפילו הבנה בפיסיקה.

לצורך הכנת האסטרונאוטים לעמידה במשימה נבנה סימולטור שירותים, שאינו פועל על באמת, אלא זהו רק העתק מדוייק של האסלה שנמצאת על המעבורת המאפשר תרגול 'על יבש'. הפתח של האסלה-החללית בקוטר של כ-10 ס"מ בלבד (לעומת קוטר של 30 ס"מ לפחות באסלה רגילה על פני כדה"א).  בתוך הסימולטור מותקנת מצלמה קטנה בפנים. שנותנת לאסטרונאוט משוב על מסך שתלוי לפניו. כך האסטרונאוטים יכולים לוודא שהם ממוקמים נכון כדי שה'פסולת המוצקה' היוצאת מגופם תעבור בדיוק אל היעד דרך הפתח הצר.
"הדיוק חשוב" אומר המאמן בסימולטור מצוות נאס"א, ואם האסטרונאוטים לא בטוחים במיקום המדוייק שלהם, הם מדליקים את המצלמה ומתקנים את המנח…

כאשר האסטרונאוטים שולטים ביישור הנכון, הם יכולים לעבור לסימולטור המלא. אלו הם שירותים 'עובדים' הבנויים בצורה של שעון חול הפועל על פי עקרון ונטורי. שירותים אלו מצויידים באותם זרמי אוויר שישמשו את האסטרונאוטים במעבורת וכאן הם מתרגלים 'על רטוב' איך להיפטר גם מהשתן וגם מהפסולת המוצקה היוצאת מגופם.

והנה כריס הדפילד, הבלוגר המפורסם מסוכנות החלל הקנדית מסביר את הנושא בסרטון מקסים ומשעשע בן 2 דקות.

[youtube HUe2HcFUPSo]

.

לסיכום
היינו רק 9 אנשים בקהל. כנראה שחלל הוא לא נושא כל כך נחשק. וכנראה שהשיווק של אירועי סוכנות החלל הישראלית לא מבריק… זה די מדהים כי בחצר של הספוטניק בר ישבו לפחות 40 חבר'ה, אבל אף אחד מהם לא חשב שיכול להיות לו מעניין להיכנס פנימה ולהקשיב.

יהלי היה הילד היחיד שם, ההרצאה פנתה למבוגרים, וגם המקום פנה למבוגרים. אבל הבנתי מבעוד מועד, שכיוון שאני לא מבינה שום דבר, ממש כלום, בחלל. כנראה שהמרצה יפשט את הנושא ויידבר בגובה העיניים להדיוטות כמוני. ואם כך, אז גם בני יוכל להבין במה מדובר. שמחתי שהיינו. זו חוויה מעשירה ומאירת עיניים.
למדתי במשך שעה רצוף, כי באמת הוא חידש לי בכל נושא שבו הוא נגע.
כל יום לומדים משהו חדש. ולפעמים יותר.

כך או כך, אני בגיל 21 כבר לא אגיע לירח. אבל ליהלי עוד יש סיכוי.

למה לא בעצם? חלל על הבר הסודות שמאחורי הטיסה לחלל - בזוקה ג'ו
בגיל 21 תגיע לירח. מקור: המזבלה

לכתיבת פוסט זה נעזרתי במקורות מידע הבאים:
"ההתרסקות" אבי בליזובסקי ויפה שיר-רז, פרק 6 – כאן
אתר סוכנות החלל הישראלית אודות הניסוי שבוצע בחלל  – כאן
כתבה בבטאון חיל האוויר   כאן
אודות סימולטור שירותים – כאן
*
 Meidex – MEditerranean Israeli Dust EXperiment