למה יש מפלגות שצריך לאמר להן – "תצא בחוץ"

מפלגות שאינן מכירות בחוקים הבסיסיים של דמוקרטיה, לא יכולות להשתתף בבחירות.

בחורה עם מחשב נייד

חוקי המשחק הדמוקרטי פשוטים, לפעמים נדמה לי שפשוטים יותר מחוקי טניס, אולי דומים לכדורגל. העניין הוא שכמו בכל משחק, כל המשתתפים צריכים להסכים לחוקים. מי שלא מסכים לחוקי המשחק, לא יכול להשתתף.

מדינה דמוקרטית היא ישות חילונית. המדינה שלנו, לדוגמא, היא הבית הלאומי של העם היהודי. במדינת לאום כזו אף אחד לא אמור להדיר מאזרחים שאינם יהודים איזשהן זכויות אזרחיות. מדינת לאום דמוקרטית היא מדינה חילונית שבה לבני לאומים אחרים ודתות שונות זכויות אזרחיות שוות. גם ממלכות מודרניות שהפכו למדינות דמוקרטיות, מאפשרות זכויות אזרחיות שוות לכלל האזרחים.

 אחד מחוקי המשחק הבסיסיים מתייחס לענייני בחירה – הזכות לבחור והזכות להבחר. הזכות להתמודד בבחירות היא זכות אלמנטרית כמו הזכות להצביע. במקרים חריגים היא מוגבלת בזמן כשמדובר במעבר בין מערכות, בתקופת צינון, כמו בין קריירה צבאית למועמדות פוליטית, על מנת במאמץ להגן על הדמוקרטיה. תקופת הצינון אינה פוגעת בזכותו של אדם להבחר רק בנסיבות מוגדרות מראש ולמשך תקופה מוגדרת. בשניה שהתקופה תמה, האזרח יכול להציע עצמו לבחירה. כל אזרח.

 ביון, מולדת הדמוקרטיה (=שלטון העם), חלקים מעטים מהאוכלוסיה היו חלק מהמשחק. בחוקי המשחק ההוא, נשים היו בחוץ, וגם חלק נכבד מהעם. המשחק יועד לעלית החברתית, שכך או כך, קיבלה את ההחלטות לגבי הכלל. עם זאת, גם שם, הנבחרים היו מקבוצת הבוחרים. מאז חלפו להן שנים רבות מאד. הרעיון נשאר, החוקים השתנו. נשים הן מזמן בעלות זכות הצבעה, וכל אזרח משתתף בקביעת גורלו, גם בהצבעה בבחירות, במגוון זכויות שונות וגם בזכות להבחר.

 בדמוקרטיה הישראלית חל מה שנראה לי בלבול קטן בעניין חוקי המשחק. נוצרו מפלגות שאינן מכירות בחוקי המשחק ובכל זאת, נכנסות לבית המחוקקים ולממשלה . מפלגות אלה, הן לעיתים קרובות מפלגות שנבחריהן מוגבלים מראש לחלק מכלל הקהל, כי נשים אינן זכאיות להבחר (גם אם לא מצויין מראש במצע), או שיש אוכלוסיות שמפלגות אלה מדירות מראש. שני הצעדים הללו אינם בחוקי המשחק.

 מפלגת יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה, היא דוגמא מעולה. מדובר במפלגה שמטרתה משאבים מכלל האוכלוסיה לטובת בוחריה. בוחריה משתתפים במשחק הדמוקרטי, אבל אינם מחוייבים לחוקיו. הנבחרים הם לעולם גברים יהודים אשכנזים מהקבוצות הדתיות המקובלות על ההתארגנות הפוליטית הזו. שאר האזרחים אינם שם. על סדר היום המוצהר של המפלגה – הטבות לבוחריה. לגבי מדיניות לכלל האזרחים – הם ילכו עם המרבה במחיר. סוג של שוחד אצבעות קיצוני. מפלגה כזו, שזו מטרתה ואלה חוקיה, אינה מקבלת בעצם את חוקי המשחק הדמוקרטי.

 מפלגת ש"ס היא סיפור דומה, רק מוקצן יותר. עומד בראשה עבריין בוגר בית כלא. מי שנמצא אשם וישב בבית כלא, אדם שהוא עבריין על החוקים הקיימים, יושב היום בבית המחוקקים. כלומר, נבחר המפלגה הוא אדם שמזלזל מראש בתפקיד אליו הוא נבחר. מעבר להיות המפלגה סקטוריאלית כמו יהדות התורה, רק שעם ניחוחות אנדרדוג – חרדים שלא מתקבלים לשם מטעמי גזע, מתקבלים פה. שתי המפלגות אינן במשחק הדמוקרטי.

 אפשר כמובן להמשיך עם הרעיון ולהתיחס למפלגות שרואות במיעוטים אזרחיים עניין למיגור ורדיפה, ולראות בכל מפלגה שעל דגלה פגיעה במי שאינו בקבוצת המפלגה ותומכיה, ככזו שאינה חלק מהמשחק. לצורך העניין, מפלגה כמו עוצמה יהודית, לא הייתה אמורה להיות אפשרית בחוקי המשחק.

להבנתי הקטנה, הכרה בחוקי המשחק זהו תנאי הכרחי להשתתפות במשחק. אני מאמינה שיש להוציא מפלגות שאינן מכירות בכללי המשחק אל מחוץ למשחק. לא מחוץ לחוק. מחוץ למשחק. אי אפשר לרשום מפלגה בבחירות לבית המחוקקים עם מועמדים שעברו על החוק, ואי אפשר לרשום מפלגה שאינה מכירה באבני היסוד של הדמוקרטיה.

 ישנו חשש ציבורי שאם גורמים אלה יוצאו מהמשחק, הם ימצאו דרך פחות חוקית לשוב. אין לי מושג על מה מבוסס החשש הזה. החשש שגורמים אלה ירוקנו את הנוחות שמדינה דמוקרטית מאפשרת לכלל האזרחים נחווה בעיניי, כחשש גדול בהרבה.