למה באה המגפה הזו ?
יצאתי הבוקר לקניות של שבת, לבד בלי הילדים לפי ההנחיות
פתאום הכל רגוע,
הרחובות ריקים
הכל יותר לאאאאט
פתאום כל מה שהורגלנו אליו עצר
המירוץ אחרי החנייה בג'י סנטר
המירוץ אחרי השולחן לקפה בארומה
ופתאום יש ריק
חלל
שקט
רוגע
בתוך כל הכאוס הזה
פתאום רואים יותר ברור ממה בנוי היום שלנו ?סוג של מירוץ מטורף
כשלמדתי פסיכולוגיה חיובית דברנו על עושים קצת מכל דבר
כי יש מלאאא מה לעשות
בעצם אנחנו לא נהנים מכלום
אנחנו עסוקים בריצה, לפעמים עוצרים שנייה לקחת אוויר
גם למשפחה ולילדים שלנו אנחנו מספיקים רק קצת
קצת זמן איכות
קצת זמן משפחה
קצת ארוחות משפחתיות
מי שמכיר אותי יודע שיום שישי זה קודש
זה הזמן שלי עם חגי
לא לומדת, עובדת, מנקה וכ' ביום הזה
זה היום שלי אתו,
כי אין זמן כל השבוע להחליף מילה
מגיעים בסוף היום וממשיכים את המנטרה ביום אחריו
חיים משישי לשישי
רצים אחרי הזנב של עצמנו, ולא מצליחים לתפוס כלום
פתאום הכל עצור
אין קניות
אין חו"ל
אין מסיבות
אין אלכוהול
אין תרבות
אין בית ספר
אין עבודה
אין ….
אין לאן ללכת
כי אנחנו לא הולכים לשום מקום
הלכנו לאיבוד בדרך
חשבנו שהריצה היא מהות החיים
החיים בנויים ממשימות מורכבות יותר
משימות שמצריכות השקעה וזמן
משימות החיים הן לא רק
הצלחה
תעודות
לייקים
חשיפה
שפע
אנחנו במירוץ אחרי השפע
המירוץ אחרי ההצלחה בלימודים , בעבודה בכל מקום
המירוץ אחרי השופינג
והעוד ועוד ועוד
אלו לא החיים
לפחות לא אלו שבחרנו לעצמנו
אלו ההרגלים שנכפו עלינו
שאימצנו כי ככה, לשם הלך העדר
כי אלו הקודים של החברה
אז רגע לפני פסח אנחנו בוחרים בחיים חדשים
שוברים את ההרגלים
יוצאים מאזור ה"נוחות" ומתבוננים במשימות החיים האמתיות
הזדמנות פז לבחור
לבחור את החיים החדשים שלנו
בשביל מה אנחנו קמים בבוקר?
עכשיו הזמן לשחרר את כל הדפוסים הישנים
לשחרר את כל כפתורי האוטומט שלנו
ולבחור , לבחור על מה לוחצים
לוחצים על כפתור האהבה, הנתינה, החמלה , ההשקעה
ההתרכזות וההתמקדות במשפחה שלנו
בילדים שלנו, בבניית התא המשפחתי
בטיפוחו,
בהסתכלות על מי נמצא שם בתוך הגוף ולא איך הוא נראה ואיזה ציון יש לו במתמטיקה
בהסתכלות על מה יש בנו ומה אנחנו יכולים לתת לעולם
בהתחברות לערכים שלנו
לשורשים
בחירה בחיים רגועים קצת יותר
היום הרגשתי את הרוגע הזה פתאום
תחושה מוזרה אבל נעימה
לא רצה
הולכת
חושבת
בוחרת
קצת מנוחה
תכף נכנסת לה שבת המלכה
שבת מבורכת לכולם
יהיה בסדר
אני והבן שלי – זמן איכות