השבוע פורסם בעמודים הראשיים שהרי זה מידע מאוד חשוב כמובן, כי רותם סלע ובעלה שרכשו דירה במגדל תל אביבי , שעלותה כ-15 מליון שקלים. בפרוטות האלו אתם יכולים לרכוש 7 דירות ראויות בחיפה , לפחות. בחירתה של רותם, אם כן, היא דירה ענקית במגדל הפאר הכולל בין השאר בריכת שחייה, חדר כושר, מכון ספא ועוד benefits.
בעוד הטוקבקיסטים זעמו וביקרו את המעשה, בהזכירם שסלע הכניסה את ביתה למעון מסובסד של ויצ"ו – אני לא ממהרת לבקר אותה , או לקנא בה על כך שהיא יפה, רזה גם שתי דקות אחרי לידה, דוגמגישה והתחתנה 'טוב'. שיבושם לה, יש מספיק לכולם.
אותי מטרידה עד מציקה בטירוף פריחת המגדלים בישראל. תחילה בתל אביב, כשיש שמאמינים שהמגדלים מעניקים לעיר אפיל ניו יורקי, סקסי של קוסמופוליטן אורבני. לי זה גורם לרצות לחזור במכונת הזמן אל ישראל הישנה והטובה, גם אם אצטרך לכבס בגדים ביד או לחכות לחלבן.
אני מרימה עיניי אל השמיים ותוהה – למה אנשים בכלל רוצים לגור במגדל ? מה מושך במבנה בטון שגם אם הוא מוקף במרפסות ובפוזה הוא בכל זאת מתחם מגורים ענק שגורר איתו פקקי תנועה, צפיפות אוכלוסין, משנה את מראה השכונה ובמעלית תפגשו אנשים שבלשון המעטה – לא תמיד יהיו כוס האפסרסו שלכם?
ואיך זה שיש כאלו שמוכנים לשלם על כך מליונים רבים?
וואלה, לא עושה לי את זה.
אולי לא תאמינו לי, אבל איך סבא שלי אומר? "בחינם לא".
אני סמוכה ובטוחה שהמכון כושר במגדל שומם לרוב, שהבריכה לא מצדיקה את הפעמיים בשנה שתיכנסו אליה, ושמתרגלים גם לנוף. מגדלים דורשים דמי ניהול חודשיים לא זולים כלל. ומה קורה אם חלק מהדיירים מתחמקים מתשלום, או אם יש הזנחה כללית של הבניין?
קוראים לזה סלאמס -ביטוי רלוונטי לא רק לבנייני רכבת שנבנו בשנות ה-50 כדי לקלוט את העולים הרבים שהגיעו לארץ, אלא לדעתי גם צפוי להתרחש במגדל פאר בתל אביב העכשווית.
אני גרה בשכירות בבניין ישן ומקולף, שלדעתי נבנה בתחילת שנות החמישים והוא בגובה שתי קומות בלבד. מבחוץ, הוא נראה לא להיט בלשון המעטה, אולם בעיני הוא אותנטי, חמים ושקט. אני מעדיפה בנינים נמוכים, גם ישנים, כי יש בהם טעם, יש נשמה. אפילו אם כשנבנו בשנות ה-70 לא חשבו שכל בית צריך מרפסת או "גינה תלויה".
גם ב'שטח שלי' חיפה והקריות רואים בשנים האחרונות יותר בניה לגובה, אם כי בגרסא אנושית יותר מזו התל אביבית. חזירי הנדל"ן משווקים אותם תחת סיסמאות כמו "לגור הכי גבוה שאפשר, לנגוע בשמיים, פסגת הכרמל, מגדלי הכוכבים".
מימין אתם רואים חלק מחיפה רק לפני כשמונה שנים, משמאל : כעת. צילומים: ניר בונד, קבוצת "חיפה המצולמת ללא חוקים"
קחו לדוגמא את רבי הקומות שצצו באזור האוניברסיטה ושכונת דניה . כשאני עוברת שם בא לי לצרוח וזה מרגיז אותי בתור כרמליסטית במקור שזוכרת מה זה כרמל הקלאסי מוקף הטבע . רבי הקומות הללו הם בעיני שיא הגרידיות הנדלנ"ית וחוסר ההשתלבות עם הסביבה והתנצלותי מראש למכריי שגרים שם.
לכאורה זה לגור בכרמל, מה זה כרמל, דניה! שיא העושר החיפאי. אבל אלו לא הבתים הקלאסים שנבנו בדניה, אחוזה וכו'. מדובר ברבי קומות בעלי גוון מתכתי צפופים ביותר , שהרי אם היו מצפפים פחות זה היה עוד נראה סביר איכשהוא אבל לא . צריך להרוויח.
יונה יהב מיודענו מאוד גאה בשכונה שנבנתה במורדות חיפה, רמת הנשיא. וגם שם אתם יכולים לראות מבני רבי קומות מצופפים מידי לטעמי שגם מסתירים את הר הכרמל. יהב שואף להשאיר את הצעירים בעיר, וזה מובן. אבל הוא יכל לקבוע שהבנייה שם תהיה מרווחת. אני גם בספק אם דמוגרפית, הוא השיג את רצונו.
לצערי אנחנו רואים ניצנים של מגדלים גם בקריות. לשמחתי, פעילים בקרית מוצקין הצליחו לאסוף מאות חתימות ונלחמים למניעת הקמתם של שני מגדלים, על חשבון שטחים ירוקים שהובטחו לתושבים. רצו לעקור משם אקליפטוסים עתיקים. לי זה עושה ממש כאב פיזי בלב.
אני כן מודאגת מהשאיפה להכפיל את מספר התושבים בקרית ביאליק בשנים הקרובות, וכפי שנראה בתכניות השונות, צפויים לנו שם עוד כמה מגדלים. ואגב, בפרשנות שלי, בניה גבוהה היא כל מה שמעל 10-12 קומות, וממש לא מענין אותי איך זה מוגדר בחוק.
אני, אגב, טיפוס עירוני לחלוטין, לא מפנטזת על בית פרטי במושב. I'm a city girl , צריכה בית קפה קרוב, חנויות, תנועת אנשים, חיים. אבל אני רוצה את העיר שלי נעימה, טבעית, שפויה. בלי מפלצות שמכערות את הנוף רק כי ראש העיר נכנע לכרישי נדל"ן או שואף להגדיל את קופת הארנונה.
הטענה שלצערי נתמכת על ידי תוכניות ממשלתיות היא שצריך לייצר מלאי דירות כדי לענות על הביקוש. ובכן, בפעם האחרונה שבדקתי בנגב ובגליל עוד היה שטח פנוי. אף אחד לא ירצה לגור שם, אתם אומרים? זה במילא יצטרך לקרות בעשרות שנים הקרובות עם גידולה הדמוגרפי של מדינת ישראל. אז אפשר להתחיל מעכשיו. צורת חיים מאוזנת, נעימה, שמתחשבת באנשים, בטבע ובנוף.
