למה אנחנו אוכלות אותה? האם ניתן להשתחרר מאכילה רגשית?

בחורה עם מחשב נייד

להלן מספר כתבות בנושא: "הדרך להשתחרר מאכילה רגשית" (מתוך הספר "נשים ואוכל")
אתן מוזמנות להנות מהכתבה הראשונה בנושא

מה מסתתר מאחורי הפנייה אל האוכל? מתי נדע שיש לנו אכילה רגשית?

במהלך העשרים שנים האחרונות, נושא האכילה הרגשית בארץ ובעולם הולך ותופס תאוצה מרובה בקרב נשים וגברים כאחד.

חשוב לציין שעדיין אחוז הנשים המתמודדות עם אכילה רגשית מרובה יותר מאשר בקרב גברים.

האוכל אינו תופס את מקומו המאוזן, אלא הופך לנחמה פרוטה ברגעים רבים כל כך.("ידיד או אויב".)

ההתעסקות סביב האוכל גוזלת חלק חשוב ביותר מסדר היום ומהמשאבים הרגשיים.

מה אוכלים? מתי? שמנתי? רזיתי? אני לא סובלת את עצמי? ועוד…

כל מי שסובלת מאכילה רגשית יודעת שההתחפרות וההתעסקות המתמדת סביב האוכל, אופפת חלק גדול של היום ונסובה סביב דימוי גוף נמוך, תחושת חוסר הערכה עצמית, צורך לרצות, שיפוטיות בלתי פוסקת ועד ליחסים משפחתיים מורכבים .

פניה בלתי נשלטת אל האוכל הנה התמכרות עם כל המשמעויות הנלוות לכך , היא מייצרת תחושת שליטה למראית עין כשבפנים

קיימת תחושת חוסר שליטה וחוסר אונים תהומי.

בכדי להתחיל לייצר שינוי, צריכה להגיע צעקה פנימית שאומרת "די אני חייבת שינוי" .

ולכך נדרשת יכולת להפתח, להחשף,לתת אמון ולהיות מחויבת לתהליך .

הפניה הבלתי נשלטת אל האוכל ,מכילה המון רגשות שאנו בוחרות להחניקן, בעוד שהדרך להשתחרר, עוברת ביכולת להוציאן לאור,

להסתכל אל  "שדון תעתועים בעיניים", אותו שדון שמוביל אותנו לאכילה הבלתי נשלטת.

רצוי להתחיל לייצר דיאלוג ולהבין מדוע  "השדון" מפנה אותנו אל האוכל, מה מסמל עבורנו האוכל?  למה דווקא אוכל?  ובאילו רגעים אנו פונות אליו?

לפניה אל האוכל סיבות רבות , אך אחת מהן, העיקרית, היא שהאוכל פעמים רבות משמש עבורנו

מחסום לרגשות כואבים  אשר קשה לנו להתמודד עמם,

מתקיימת סערה פנימית, המון תחושות סותרות ומבלבלות ,תחושה דואלית של שליטה וחוסר שליטה, חוסר אונים, בלבול, קושי בקבלת

החלטות ותחושה חזקה של "אני לא מספיק טובה".

התבוננות איתנה ואמיצה והיכולת לחבוק רגשות אלו ולקבלם, היא אחת מהדרכים להתחיל ולהתמודד עם האכילה הרגשית.

הקושי להתמודד עם כל בליל הרגשות, גורם לנו לאבד את האחריות על חיינו, גופינו ורגשותינו ויוצר תחושה של מעין תקיעות בתוך הסערה הסבוכה מבלי לדעת כיצד להחלץ ממנה .

חשוב לדעת שיש דרך להחלץ מתוך תחושת הסבך האופפת ביחס לאכילה הרגשית, אך זה דורש רצון רב, מחויבות לתהליך והמון אמון בתהליך.

מימדי הפניה הבלתי נשלטת אל האוכל משתנה  מאחת לשניה, אצל האחת זה נוכח בכל שעות היום ואצל השניה פחות.

לאורך השנים אני פוגשת כל כך הרבה נשים שחשו יאוש רב ותחושת חוסר תקווה לגבי הסיכוי להשתחרר מאכילה רגשית,
אך ברגע שהן הצליחו ליצור שינוי בתפיסתן את עצמן, לשנות את האמונות המגבילות שלהן , ולגעת במעמקי הכאב,
הן חשו  את השינוי המהותי ,שבה לידי ביטוי ביחס אל האוכל ואל תחומים אחרים בחייהן.

אפשר לחיות חיים משוחררים מאכילה רגשית, חיים שמממשים את מי שאת,
זו זכותך וחובתך .
לשאלות ומידע ניתן לפנות אלי דרך האתר