ללא מוצא / טיילור אדמס

990068
272 עמודים

הוצאת עברית – מתח
מה קרה פה? איך קרה שפתחתי את הספר, מצמצתי והוא כבר הסתיים?
אתם יודעים, טיימינג בספרים הוא מרכיב משמעותי ביותר. לעיתים אתה קורא ספר טוב, ואחרי לא יכול להתחיל ספר אחר (מה שאנו מכנים "מחסום קריאה"). לעיתים זה הפוך. ולעיתים אתה לא קורא במשך זמן מה (מה שלא קורה לי בדרך כלל אבל נוכח תקופת מבחנים קצרה שנכפתה עליי, זה היה המצב) ואז מגיע ספר, ובום. בועט לך בבטן, מעתיק את נשימתך, מסחרר אותך ולמרבה הצער, גם נגמר מהר מידי.
זה מה שקרה לי עם המותחן מורט העצבים המופלא הזה.
" מה ההבדל בין גיבורה לקורבן? עיתוי " (עמוד 71).
דרבי ת'ורן קיבלה הודעת טקסט מדירה שינה מאחותה בנוגע לאימן. היא מחליטה לנסוע אליהן מרחק רב, בעיצומה של סופת שלגים סוערת. כ"שבלו" מתחילה לתת אותותיה, היא מבינה כי מכוניתה לא תוכל לשאת עוד את קשיי הדרך ואת קשיי מזג האוויר.
למרבה המזל (או שלא) היא מגלה בצד הדרך איזור מנוחה. היא נכנסת למרכז מבקרים – שם היא פוגשת במספר אנשים אקראיים, ובעודה מחפשת קליטה למכשיר הנייד שלה, היא נחשפת למראה שעומד להפוך את הלילה שלה לנורא  מכל.
"היא לא יכלה שלא לראות את מה שכבר ראתה. היא התרחקה, מותירה טביעת יד על החלון, וחשה את קצב הלמות לבה מתגבר בתוך צווארה". (עמוד 27)
ההתרחשויות בספר הן על ציר זמן של לילה אחד. הספר מתחיל ב-19:39 ומסתיים עם עלות השחר.
דרבי עברה את הלילה המסויט והמזוויע ביותר שיכלה לעבור. במאבק על החיים (ולא רק חייה שלה), היא נלחמת כמו לביאה, ומוכיחה לעצמה כל העת, כי כל מה שחשבה על עצמה, לא בהכרח נכון. (ואולי דווקא ההיפך מזה).
בספר מוטיבים שחוזרים על עצמם ומעניקים עוצמה לסיפור הכולל.
כיצד אפשר להילחם מול פסיכופת ולחשוב שאפשר לצאת מזה בשלום?
מותחן קצבי הנקרא בנשימה עצורה. ספר מהיר, מטורף, לא פשוט לקריאה, ועם זאת, בלתי אפשרי להניח אותו עד לסופו.
בספר תיאורים פלסטיים קשים ביותר, מזעזעים ומבעיתים. בהחלט לא מתאים לבעלי כיבה רגישה.
אם היו עושים מזה סרט, זה היה מותחן אימה פסיכולוגי שובר קופות.
רק חבל שנגמר מהר מידי.
קריאה מהנה.
Mira Rozenfeld - מעבר לתוכן
אמא ורעייה, אוהבת לקרוא, וכמה שיותר. הז'אנר האהוב עליי הוא מתח אבל קוראת כמעט כל מה שבא ליד (למעט אולי פנטזיה).