השבוע הגעתי ל'בית ביאליק' בתל אביב לרגל השקת פרוייקט 'לכו איתי'. 'לכו איתי', הינו מוצר טכנולוגי חדש ומטריף: סיור אוזניות מרתק ברחובות תל-אביב. תל אביב, הפייבורייטית שלי הכי בעולם! הפרוייקט נולד ונוצר ע"י אלכסה לרנר ואור מצא, זוג תל אביבי בשלהי שנות ה-30, נטולי רישיון נהיגה שאוהבים לשוטט ברחובות תל אביב ולגלות אותה כל פעם מחדש. היא- שחקנית מוכשרת, הוא-מוזיקאי מדהים ויחד, הם תוצר אמנותי חדשני מדהים ומרגש. בתמיכת עיריית תל אביב (שאפו רון!), הם יצרו סיור מרתק, יחידני, באיזור רח' ביאליק וסביבותיה: טשרניחובסקי, טרומפלדור, גן מאיר והסביבה.
מאוד פשוט, מורידים אפליקציה מכשיר הסלולרי, מרכיבים אוזניות ומפעילים. מאותו רגע שהפעלתי את הסאונד, נכנסתי למעין 'סרט' מטורף.. באזניות אני שומעת אישה שמספרת סיפור מרתק ומוליכה אותי ברחבי העיר, תוך שהיא מכוונת אותי לאן ללכת ומה אני רואה מימין ומשמאל.. הרגשתי שאני ב'מופע של סטיב'.. הגבול בין מציאות לדמיון היה דק ומעורפל.. אני מקשיבה – היא צועדת (אני שומעת את נקישות העקבים שלה על המדרכה) הוא ברקע פתאום מציין שם של רחוב, היא – מדליקה סיגריה, עוברי אורח מסתכלים עליי, אני – לא מבינה: הם חלק מהמשחק הזה או סתם לא מבינים מה נסגר איתי.. אוטובוס חולף, שני פקחים חולפים על פניי, אני בפול ווליום נהנית מהסאונד המדהים וברקע שומעת סירנה של אמבולנס – זה אמיתי או רק באוזניים? תפני ימינה, עלי במדרגות, פתאום שיר, יפה ירקוני זו את? או שושנה דמארי? לא הספקתי להחליט וכבר קול האשה, הסקסית משהו, מכוונת אותי להפנות מבטי ללב אדום שמרוסס על הקיר.. הכל היה כזה מהיר, גם קצב ההליכה שלי הפך מהיר, ואני רצה בטירוף חושים שמא אפספס איזו פניה ואלך לאיבודדד….
גן מאיר. תודה לאל שהגעתי אליך, זה אומר שלא טעיתי.. ו- וואהו, איזו גינת כושר מרשימה יש שם, אמא.
משם המשכתי לנקודת הסיום. הסרתי את האוזניות והבנתי שהרגע ממש חוויתי חוויה אורבנית אמנותית מדהימה. זר לא יבין זאת.
הסיור לקח כחצי שעה, איזה כיף! כיסיתי את מכסת הצעדים היומית שלי ואני מבסוטית ורוצה לחזור לכאן שוב. משמח מאוד לדעת שיש עוד אנשים שאמנות, יצירה, מוזיקה ופרפקציוניזם היא מנת חלקם!!
על כך נאמר: אמנותאונמות
שאפו. לכו איתי, תהנו בענק.
תודה רבה על ההזדמנות,
כותבת ואוהבת,
ליאת מזרחי דדון / אמנית רב תחומית / מעצבת גרפית / Liart.
