זו לא שושן הבירה, זאת בזל, שווייץ, וככה הם חגגו בשבוע שעבר את סוף החורף. במרחק ארבע שעות טיסה מהטלפון של גנץ, מהסקרים של עמית סגל, מראש הממשלה, מרעייתו, במקום שבו ייסד אותנו הרצל.
מצעד התחפושות הנהדר צעד שלושה ימים כמעט בלי הפסקה, עם דמויות מקוריות, צבעוניות מסחררת ואינסוף יצירתיות.
במצעד לילי מרהיב ביופיו צעדו לנטרנות עם מסרים חברתיים – מקמפיין נגד הפלסטיק שמזהם את האוקיינוסים והורג את החיים בתוכו, ועד למחאה נגד גזענות ומיאוס מהפוליטיקלי קורקט.
כולם היו ברחובות. פה ושם היו תיירים, אבל בעיקר תושבים מקומיים, שצעדו וצהלו במצעדים ובברים.
תיירת ותושב מקומי (צילום: סיגל מגריסו)
היום השלישי של הקרנבל הוקדש למצעד הילדים. משפחות וילדים, שעמדו לאורך המדרכות ביומיים הראשונים, חוטפים ממתקים וערימות של קונפטי בפרצוף, הפכו ביום השלישי מקהל לכוכבי המסלול.
יש בבזל מסעדות מצויינות אבל קשה היה להיגמל מדוכני נקניקיות טעם גן עדן בכל פינה (אל תהיו קשים, קרנבל מחייב ג'אנק פוד). נחמד היה לראות אנשים שמחים להיפגש, מזהים זה את זה מתחת למסכות ועוצרים לרגע ללחוץ ידיים, להתחבק.
היה שמח ומבדח, בדיוק מה שצריך לפני הבחירות.
https://www.basel.com/en/carnival-in-basel/dates-carnival-basel