לילות מנהטן

"אז מה אתם עושים שם בערבים?", כולם מתעניינים. "מבלים", אנחנו עונים. אני, הוא ואמזון. לגמרי מבלים.

בחורה עם מחשב נייד

"אז מה אתם עושים שם בערבים?", שואלים אותנו, "איך אתם מבלים בעיר הגדולה??", מתעניינים.

"מבלים, מבלים", אנחנו עונים. "בטח מבלים".

פרט שולי שאנחנו שוכחים לספר לכולם הוא שאת הבילוי היומי שלנו, מדי ערב, מזה חודשיים תמימים, אנחנו עושים, אבא של נעם ואנוכי (והכל בתנאי שנעם ישן כמובן) – מול המחשב.

ומה אנחנו עושים שם מול המחשב? לא, אנחנו לא רואים סרטים. גם לא משלימים סדרות שפספסנו. לא, גם לא קוראים מיילים. אנחנו לא בפייסבוק. לא בטוויטר. וגם לא באינסטגרם, תודה רבה (כלומר, לפעמים).

את מרבית הערבים שלנו אנחנו מבלים מול… אמזון.

כי יש לי חדשות בשבילכם – זה מה שהאמריקאים עושים. זה מה שהם עושים בערבים.

אז נכון, אנחנו עוברים לדירה חדשה ויש לנו הרבה קניות לעשות. ונכון, אנחנו חדשים פה וצריכים הרבה השלמות. אבל בחיים, בחיים לא הייתי מאמינה שאני אבלה כל כך הרבה זמן מול האמזון הזה. מול האמזון הזה ושלל חבריו – bestbuy.com, diapers.com, buybuybaby.com

god-help-me.com!!!

ואיך זה בדיוק מתנהל?

אז ככה.

זה מתחיל ברשימה.

רשימה קטנה. נקייה. ומסודרת.

רשימה.

ואז, אז מגיע הערב. ובתמימות של אמריקאית מתחילה אני מתיישבת לי מול המחשב. בסך הכל רוצה לרכוש מוצר קטן וזניח, אחד מיני אחרים. אני מתיישבת לי מול המחשב ומקלידה את מילת החיפוש. עד כאן יפה ופשוט, לא?.

רק שהעניין הוא מה שבא שנייה אחר כך, שנייה אחרי שהקלדתי את מילת החיפוש.

קוראים לזה – תוצאות החיפוש, או בשפת "הילידים", ה-Search Results.

יושבת לה הישראלית הנפעמת מול התוצאות ואינה יודעת מה לעשות – לרוב מדובר באלפי תוצאות, לפעמים רק מאות (הקלו עליי החברים באמזון). ואני, טרוטת עיניים מעוד יום ארוך, מתחילה במשימת המיון.

ופה, גם פה, האפשרויות כמובן אינסופיות – מיון לפי מחיר, לפי מספר כוכבים, לפי מספר ממליצים, לפי ישן/חדש, לפי מידת רלוונטיות, לפי צבע, לפי חברה וכו' וכו' וכו'.

שלוש שעות אחר כך, העיניים נפוחות מעייפות, ואין קנייה (אבא של נעם לרוב כבר התעפץ על הספה, אחרי שמלמל איזה "אני רק נח לכמה דקות").

תוסיפו לזה את אינספור הקופונים, המבצעים, ההנחות וההטבות לכל אתר ואתר מוצר ומוצר, שאני מקבלת מדי דקה דרך המייל/דואר/טלפון/סמס/שליח (בעיקר בעונת החגים), והדבר הופך לכמעט בלתי אפשרי. כי לכי תחשבי איפה זה יוצא בסוף הכי משתלם (20% הנחה באמזון או פטור ממשלוח באתר אחר, אבל שיט, רגע, עבר כבר התאריך של הקופון!).

בשלב הזה אבא של נעם לרוב מתעורר, ממלמל איזה "תקני כבר משהו, זה לא משנה. לא יקר מדי, לא זול מדי. כמו שהיינו עושים בארץ. פשוט תקני!".

ואת, לא מאמינה שנגמר לך כבר הערב, לוחצת על האנטר, לוחצת פשוט כבר כדי לסיים עם כל הסיפור. ומוצאת את עצמך קונה כמובן משהו אחר לגמרי ממה שהתכוונת במקור. העיקר שתסיימי עם זה ותוכלי סוף סוף ללכת לישון. מחר מתחיל עוד יום, והאינטרנט מחכה לך לעוד קניות.

ככה זה כשמינוס חמש מעלות בחוץ, ורק המחשבה על לצאת לשופינג בחוץ גורמת לך לחלום על הגמדים הקטנים של אמזון.

אז לילה טוב מנהטן, בירת השופינג בלילות, ותודה שקניתם את החלום.

נתראה בקנייה הבאה!