אני נוסעת ברחובות הרחבים של נואיבה. הים מתגלה ונסתר מאחורי שורות של בתי מדבר . מכוערים באופן מיוחד. בלוקים בצבע אוקר אדמה עכורים סדוקים עקומים כמה קומות פעורי חלונות ושמיכות ובגדים תלויים מתנפנפים ברוח הקלה ליבוש בכתמים מפוזרים. ניילונים עפים ברוח הקלה , איי תנועה מבלוקים מפוררים נמתחים ונמשכים במרכז הכבישים השבורים ללא שום הגיון. הדקלים אשכרא שחוחי צמרת וניכרים בהם בבירור פגעי מזג האויר החם בזוועות בקיץ וקר נורא בעוד מעט בחורף. כרגע ענני אבק מתנחשלים להם תחת פרסות העיזים ולתוך הכביש דוהרים שישה גמלים וביניהם שני ילדים שועטים על אופנים צבועי חלודה בלי להביט ימין ושמאל.
אני בדרך ל מחמוד הווואמל שאיתו נסעתי לפני שנים רבות לראס אבו גלום כשעוד לא היתה שם אפילו חושה אחת ורק רצועת לשון אחת ארוכה ורוחות לתוך הים והים הירוק והצלול מלא בשלל צבעים מרהיבים מלהקות הדגים העצומות1והאלמוגים היו כולם צבעוניים כל כך שאי אפשר אפילו לדמיין איך זהנראה.
הווואמל נהג אותנו במרעולי ההרים כי דרך לא היתה וכל כמה קילומטר השתעלה הטויוטא הכחולה ונעצרה. ומחמוד ללא היסוס התכופף ונבר מתחת לספסל שעליו ישבנו ולקח משם צינור ארוך הרים את ההנדברקס כדי שלא נתדרדר במורד ההר, יצא מהאוטו , פתח את מכסה המנוע וניפח בעזרת משאבת האופניים- הצינור שהצטייד בו מבעוד מועד, ניפח את הקרבורטור כדי לחלץ משם את גרגרי החול שסתמו אותו ולא איפשרו אספקת דלק למנוע והופ, הנה שוב נוסעים.
והנה מציץ לו מחמוד מהחלון והוא מקומט ושערו לבן ומשקפיים מעטרות את פניו והכהות והוא צוחק בדיוק כמו לפני 15 שנה כשלקח אותי לואדי זלגה לתחרות הגמלים בקור המקפיא של ינואר בהר הגבוה והוא קורא בקול גדול:" אספורה!!!" ואהלן וסהלן ואנחנו מתחבקים חזק והשמחה ניגרת לה סביבנו והנה הנכדים באים זבי חוטם ושערם פרוע לבושים בשלל בגדים מאד לא מעודכנים ויחפים ואום סלאח מחייכת מגיעה והיא גדולה והעלתה בשר ועיניה שמחות מאד.
ומחמוד יושב לו במג'עד ומזיז את הגחלים בידיו ויש במדורה המעלה עשן ומדמיעה את עיני קופסת שימורים ובה מבעבעים המים והתה שתיכף ימזג לקובאיה הקטנות ואני מסרבת לכמויות מכובדות של סוכר. "בדון סוכר" אני אומרת לו והוא צוחק ולא מבין איך זה אפשרי.
אום סאלח שמדברת קצת עברית שמחה להראות לי מה היא עושה עם היולדת שלה. כי היא יודעת ליילד מזמן מזמן ולמדה את זה מאמא שלה, כמו כל המיילדות המסורתיות שאני פוגשת ברחבי העולם.
אני שואלת על סיבוכים, אם היולדת מדממת יותר מידי אום סאלח אומרת שזה לא קורה. היא אומרת שהיא יודעת אם משהו הולך להסתבך. וזה מאד ברור לי מעבר ל"ידיעה" המיסטית. התנהלות של לידה היא קבועה וידועה מראש. כל אחת בקצב שלה, ואין שום בעיה .אום סאלח אומרת ללכת לדוקטור.
אז האישה בגדולה מפסקת את רגליה פיסוק רחב אחרי שעוטפת את רום ביטני בצעיף מרוקם חרוזים צבעוניים ומושיבה אותי בין רגליה וגבי אליה והיא מושכת את הצעיף כך שיעלו צלעותי גבוה גבוה. (ואני משערת שהסיבה היא שהיא רוצה לרווח ולהעלות את בית הצלעות כדי שהרחם יוכל להתכווץ היטב ללא הפרעה, ואחר כך היא מראה לי כיצד היא קושרת כפיה ארוכה מקורות הגג כדי שהיולדת תתפוס אותה ויוקל לה לכרוע ועוד ועוד אינפורמציה על צמחי מרפא שונים שטובים ליולדת ולתינוק ולחליב, וגם מעסה את ביטני ה"הריונית", מאחור לפנים ועוברת לירכי ומעסה את גבי כדי להראות לי איך היא עוזרת לאשה. וגם לתינוק. אבל היא מדגישה שבאמת לא צריך כלום שעה שעתיים והתינוק בחוץ.
ומכאן השיחה נסבה על מילת נשים.
וכמה מילים על מחקר אנתרופולוגי לפני שכולכם מצטמררים למשמע העניין. באנתרופולוגיה קוראים לזה בחינת הדבר מנקודת מבטו של הנייטיב. להיכנס לנעלי האחר. ללא שיפוט וללא ניסיון להביא את תפישת העולם שלי על הנושא. לא שאני לא מצטמררת אבל. מחמוד ואחמד מתייחסים בטבעיות לעניין מילת הנשים, ולמרבה הפלא גם אום סאלח. ככה זו המסורת הם אומרים. זה כתוב בקוראן. וכשאני מנסה לברר בדיוק באיזו סורה אין להם תשובה. כי הדת אצלם היא מסורת שלפעמים אינה נסמכת על הקוראן עצמו אלא על מה שעובר בעל פה דרך מנהגים ומסורות. הם לא זקוקים לאישורים כתובים. כמו שהם מלים את בניהם וכמו שמלו אותם כך הם מלים את בנותיהן. אבל אחמד הצעיר מסייג ואומר, אחרי שאני שואלת אותו לגבי ההנאה מיחסי מין, כי היום עושים את זה באופן כמעט סימבולי ולא חותכים ממש. הוא גם טוען כי אשתו נהנית מיחסי מין. דבר שאולי נתון בספק כי , בואו נודה על האמת , הרבה נשים צעירות יפות ומודרניות לא יודו שאורגזמה לא חוו מימיהן. אני לא מצליחה, וכנראה גם לא אצליח לגבש לעצמי דעה על הנושא ובכוונתי להמשיך ולשאול נשים בדואיות כדי לרדת לשורש העניין.
זה רק מזכיר לי שיחה עם צחוקים מתגלגלים על החוף עם כמה בדואיות שמוכרות צמידים וכשהתגלגלה השיחה על ילדים ובעלים ויחסי מין, ושאלתי אותן להנאתן. שתיים מתוך השלוש נראו לי מאד שמחות מיחסי המין שלהן בבית למרות שעברו מילת נשים. וכשהסתקרנו לראות איך נראה דגדגן שלא נימול לא היססתי והתפשטתי על החוף והראיתי להן והמבוכה והצחוקים היו היסטריים אבל הן לא הסכימו בשום פנים לגמול לי ולהראות לי את פותן החבול. זה לא!!!!
