הסיפור הזה הוא על שניים:
על ליאת
ועל השנורצ.
ליאת בת שש
והתחילה ללמוד בכיתה א'.
השנורצ- הוא שנורצ.
יש לו פרווה ורודה
רגליים ארוכות
טבעת בצבע כחול
על אצבע שמאל
וזנב על הראש.
ליאת והשנורצ ניפגשו
בדיוק יומיים
לפני שליאת עלתה
לכיתה א',
ומאז הם חברים.
זהו ספרם השני של אושי שהם – קראוס וקרן יחזקאלי – גולדשטיין, המספר את עלילותיהם של ליאת והשנורצ. בספרם הראשון ליאת התרגשה לקראת כיתה א' ובספר זה ליאת כבר בבית הספר החדש.
המעבר מגן ילדים לבית ספר אינו קל לאף ילד. הילד עובר תהליך של "התבגרות", בו הוא נדרש לעזוב את המשחקים ולהתחיל ללמוד. זהו שלב מבלבל, הן לילד והן להורה עצמו, שלא תמיד יודע כיצד לנהוג בילד.
אחת הדרכים של הילדים להתמודד עם קשיים הוא חבר דמיוני, אשר אותו הם משתפים , איתם הם עושים דברים "אסורים" ולא פחות חשוב, החבר הדמיוני פעמים רבות מפיג את הבדידות שהילד חש כתוצאה מהקושי.
השנורצ הוא חברה הדמיוני של ליאת, העוזר לה להתאקלם בעולמה החדש, בית הספר. הוא מסייע בידה לעשות את המעבר מהגן לכיתה א'. אם נסתכל הפוך על האותיות של "שנורצ", נקבל "רצון ש". ואכן, ניתן לראות במהלך הספר שעם השנורצ היא משתובבת ועושה תעלולים, שמסיחים את דעתה מהקושי שיש לה בהתמודדות עם המסגרת החדשה .
בספר חמישה פרקים:
1. ליאת מנסה לקרוא לשנורצ שיר
אבל בסוף שניהם מתלכלכים.
2. השנורצ לא מבין מה זה ללמוד
אבל בסוף לומד בעצמו.
3. השנורצ לא מפסיק לשאול למה
ומעצבן את ליאת
4. השנורצ לא מבין מה זה אני ומה זה את
ובסוף מבלגן את הסלון
5. ליאת והשנורצ כותבים על הקיר
ואמא לא מרוצה.
דרך הרפתקאותיהם והעלילות המצחיקות שליאת והשנורצ עוברים יחדיו, אנו נחשפים לקשיים של ליאת ולדרך התמודדות איתם. למשל, ליאת מראה לו את אלבום התמונות שלה, בו יש תמונות עוד מהיותה בת שנה. היא מבינה שהיא יכולה להיות גם התינוקת שבתמונה וגם הילדה שלומדת בבית הספר, שזו עדיין אותה הליאת בתקופות שונות.
לפעמים, השנורצ מהווה כעין אח קטן עבורה, שאותו היא מלמדת ומסבירה לו דברים.ובכך היא הופכת לבוגרת ואחראית.
ספר מומלץ לילדים בשלב המעבר מגן חובה לכיתה א' ולילדים שכבר לומדים בכיתה א'. הקשיים לא בהכרח נעלמים זמן קצר אחרי שעברו לבית הספר…
מאחלת לכם ולילדכם קריאה מהנה ופורה.
XOXO
אחת שיודעת 😉
