"אתם באים איתנו בשבוע הבא לטייל ברומניה?" שאלו אותנו רונית ובני החברים שלנו, דקה לפני שהלכנו הביתה אחרי ארוחת ערב דשנה בליל שבת, "רומניה? מתי?" שאלנו, "בחמישי הבא, יאללה, בואו" – אז באנו. ככה התחיל הטיול הספונטאני והמפתיע שלנו ברומניה, התחיל בספונטאניות ונמשך לאורך כל הטיול כהפתעה אחת גדולה.
רומניה? מה כבר יש לראות ברומניה? כמה כפרים עלובים? כמה רומניות מדושנות שום ושומן? הרי הם נעצרו שם בזמן לא? חוץ מזה, זה מזרח אירופה, למה כבר אפשר לצפות? לא סתם זול שם. בטוח יש סיבה.
יאללה, נעביר כמה ימים של ביקור בעבר ונחזור, מה כבר יכול להיות…
אלו היו המחשבות שלי שעה שגלגלי המטוס נגעו באדמת רומניה ביום חמישי בשעות הערב. אנחנו כבר כאן לא? אז נשתדל להינות.
לפני שארד לרזולוציות הקטנות והמיוחדות של הטיול אציין, שכל מה שכתבתי עד עכשיו… שטויות במיץ עגבניות. תתחילו לקרוא מעעעככככשיו, כי כל מחשבה, תהייה, הנחה – לא התקרבה בכלל למה שחווינו בטיול בהרי הקרפטים הרומנים. הפתעה אחת גדולה. בכל יום, בכל מקום ובכל עצירה עמדתי נפעמת אל מול נוף עוצר הנשימה, העיירות הציוריות, האוכל הנפלא, האירוח הנהדר – זו רומניה? אז כן, גברותיי ורבותיי, קבלו – רומניה.
נחתנו בבוקרשט ובלילה הראשון ישנו במלון הסמוך לשדה התעופה Vienna house easy airport. מלון נחמד מאוד ומאוד נקי. 2 דק' משדה התעופה. אגב, טיפ קטן שלי, אם אין ברצונכם לטייל בבוקרשט אלא רק באזור הקרפטים, למדנו שיש טיסות ישירות של חברת Wizz ישירות לעיר סיביו Sibiu. בדיעבד, עדיף, כך תחסכו יום של נסיעות מבוקרשט להרים.
את היום הראשון התחלנו בנסיעה מבוקרשט לסיביו – מרחק של 300 ק"מ (מה שנחסך אם טסים כאמור ישירות לסיביו). עצרנו בפאתי סיביו, 5 ק"מ על הדרך משמאל לכניסה לעיר בשופינג סנטר SHOPPING CITY SIBIU שם יש את החנות דקטלון למי שמעוניין. אגב, הרומנים כנראה מאוד אוהבים את דקטלון כי כמעט בכל מרכז קניות יש סניף שלהם.
בסיביו התארחנו במלון בוטיק קטן אבל מקסים ביופיו, 400 מ' מהכיכר הראשית MAISON ELYSEE. בית שהוסב למלון לפני כשלוש שנים על ידי זוג מקסים שמטפח אותו בהמון אהבה. בקשו את החדר בקומה העליונה… הנוף משם מדהים. יצאנו בשעות הערביים לטייל במדרחוב במרכז העיר. במרכז יש גשר קטן ונחמד מלא בפרחים, שווה ביקור. ישבנו באחד מבתי הקפה על בקבוק שרדונה והתבשמנו (וטעמנו) מריח המאפיות הרבות הפזורות ברחבי העיר. טעמנו בייגל חם שאילולא ידענו שאנחנו בדרך לארוחת ערב, אין ספק שהיינו "רק טועמים" עוד אחד… לא רק מאפיות, גם גלידריות יש בשפע ברחוב. כל 5 מ' – גלידרייה וכל אחת יותר מגרה מקודמתה. גם לרגשי לקטוז כמוני יש מענה – תענוג.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדה מדהימה (יקרה במושגים מקומיים, 400 ₪ ל-4 אנשים כולל 2 בקבוקי יין) הנקראת LA CUPTOR. המנות הראשונות – שוס. לכו עליהם. ואם חשקה נפשכם לנסות משהו חדש שמזכיר פסטה, תבקשו את אוזני החזיר. ת'אמת? טעים. למנה אחרונה לכו על קרם ברולה – זה מגיע בתוך תפוז ואז האכילה היא לא רק עם הפה אלא עם העיניים (ועם המצלמה של הטלפון הנייד).
למחרת בבוקר, אחרי ארוחת בוקר נפלאה במלון (במרתף) שלוותה באומלט עם קשקבל (לייט לייט, ברור) שמנו פעמנו אל עבר היעד הבא – CLUJ NAPOKA.
בדרך עצרנו באחד המקומות המדהימים (יהיו עוד, תאמינו לי) – ALBA IULIA – סעו למרכז העיר וטיילו במרכז העתיק של העיר. הכל ציורי, כאילו הזמן עמד מלכת מאז ימי הביניים. אפילו השומרים על החומות מטיילים וצופים בכם. תפגשו שם פסל של "מיכהאי הגיבור" על סוסו (ויש לי סוד – לא בטוח שהוא בכלל היה גיבור…)
משם נסענו ל- TURDA עיירה המתהדרת במכרה מלח מדהים SALINA TURDA – מערת מלח עצומה בגודלה ובעומקה. בתוך המערה קר כך שגם בשלהי הקיץ תצטיידו במעיל. אם רוח הספורט שורה עליכם, תרדו ותרדו במדרגות עד לתחתית המנהרה… לא לבעלי לב חלש.
את ארוחת הצהריים החלטנו לעשות בטבע. רכשנו מצרכים באחד מהסופרים, כולל גבינות, יין ונקניקים ונסענו אל תוך היער TURDA GORGE – שם פתחנו שולחן בתוך הירוק של היער וההרים סביב. פסטורלי מזה, אין!
אחרי ארוחת הצהריים נסענו ליעד שלנו, קלוז' נפוקה. התאכסנו במלון HAMPTON השייך לרשת הילטון במרחק 10 דק' הליכה ממרכז העיר. האם שווה? עיר נחמדה. לא יותר מזה. בעיר אפשר לבקר בגנים הבוטניים (פארק SIMION BARNUIU) וגן יפני . אנחנו לא ביקרנו שם כי הפתיע אותנו הגשם.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדה רומנית אותנטית בשם MATEI CORVIN שם תקבלו אוכל רומני אעסלי. אחד המלצרים יודע מספר מילים בעברית והביא לנו למרכז השולחן איך שהתיישבנו איקרה וסלט חצילים כי לדבריו זה מה שהישראלים אוהבים.
למחרת בבוקר קיבל את פנינו שוב הגשם, אשר היה חלק מהטיול שלנו כמעט עד סופו. לא סימפטי, אבל עם הערכות נכונה – לא נורא. מזג האויר היה מדהים. הלוואי עלינו בארץ.
נסענו לעיירה בשם TARGU MURES שזו עיירה מעורבת של הונגרים, רומנים וגרמנים. שם אכלנו ארוחת צהריים בגשם תחת שימשייה במסעדה יפיפייה הנקראת LACI CSARDA. מקום מאוד יפה ונעים לשבת בו. משם נסענו ליעד שלנו – העיירה המהממת SIGHISOARA. מה אגיד לכם? מהמם. איזה נופים, איזה פסטוראלי, רק לטייל בתוך הרחובות הקטנים והצרים, מה צריך יותר מזה? בעיירה התמקמנו במלון בוטיק קטן הנראה ציורי כמו טירה, הנמצא במדרחוב במרכז העיר העתיקה שמוקפת חומה וממוקם על גבעה – FRONIUS BOUTIQUE RESIDENCE. זהו מבנה מהמאה ה-17 ששוחזר במימון ממשלתי. במלון חדרים גדולים מאוד ואמבטיה (אין טוש…).
גינת המלון
אחרי שהתמקמנו, יצאנו לטייל בעיר העתיקה, טיפסנו למבצר בראש הגבעה (180 מדרגות אבל מי סופר…), שווה!
את ארוחת הערב במקום אכלנו במסעדת CASA GEORGIUS. מקום שמאוד מחשיב את עצמו, עם רמת שירות מאוד גבוהה. לאוהבי בשר – צלעות החזיר המעושן. לאוהבי דגים – יש מנות ספשייל של דג – אל תוותרו.
רחוב טיפוסי בסיגואשוארה
למחרת בבוקר אותה אכלנו בתוך סככה מלאת פרחים וירוק בגינת המלון, זכינו לטעום מאכל רומני טיפוסי – זקוסקה. מדובר בתבשיל של חצילים ופלפלים, טעים להפליא, הכי טוב שאכלנו עד כה. מרוב שזה היה טעים, פנינו לבעלת הבית וביקשנו מתכון. היא כ"כ התרגשה מהבקשה שלנו שמייד ציידה אותנו במתכון תוצרת בית. לפני שאפרט את המתכון… שימו לב שמדובר בכמות גדולה ועם המון (!!!) שמן. אני הכנתי בבית בארץ את הזקוסקה תוך שהתבססתי על המתכון של הגברת הרומניה אך עם טאץ' של אמא של בני החבר שלנו, שעושה את הזקסוקה כבר שנים, בפחות שמן (ברור) ובתוספת פלפל חריף ושום.
אז ככה המתכון הרומני האותנטי –
5 ק"ג חצילים
1.5 ק"ג פלפלים אדומים מתוקים
1.5 ק"ג פלפלים ירוקים (הירוקים הבהירים, לא הכהים)
לקלות על האש את החצילים והפלפלים. אחרי שמוכן, להוציא מהחצילים את הבשר שלהם. לגבי הפלפלים, לקלף בזהירות את הקליפה (רוצים טיפ? אחרי שהפלפלים מוכנים, תכניסו אותם לשקית כדי שיזיעו ואז קל יותר לקלף את הקליפה)
לצקת לתוך סיר גדול 1 ליטר שמן חמניות או קנולה (אמרתי לכם שזה המון שמן… אפשר הרבה הרבה פחות. אני שמתי חצי כוס שמן על מחצית מהכמות. עוד משהו, לא שמן זית. במקרה הזה רק שמן נייטרלי) לשמן להוסיף 1.5 ק"ג בצל קצוץ.
לטגן את הבצל עד שקיפות ולהכניס פנימה את החצילים והפלפלים (החתוכים גס).
לערבב הכל ולהוסיף – 1 ק"ג מיץ עגבניות, מלח, פלפל, ו3-4 עלי דפנה.
לבשל הכל על אש קטנה כשעה וחצי (מומלץ לערבב מידי פעם)
עכשיו תראו, אם אתם רוצים שהממרח יישאר לאורך זמן במקרר, יש לקחת צנצנות זכוכית, לשפוך לתוכן מים רותחים ואז להכניסן לתנור חם לצורך עיקורן (שלא יהיו חיידקים), להכניס את התבשיל לצנצנות, לכסות במגבת ולתת לזה להתקרר.
כשאני הכנתי בבית את הזקוסקה, זה נגמר בתוך 3 ימים…
נחזור לטיול?
את פעמינו עשינו לכיוון העיר בראשוב BRASOV . בדרך נסענו דרך כפר שנקרא VISCRI שכאילו הזמן עמד בו מלכת (על כביש הם לא שמעו…) ביקרנו במצודה על גבעה RUPEA FORTRESS נוף מדהים. לא רצינו ללכת משם מרוב שהתבשמנו מהנוף במקום.
משם נסענו לעיירה BRAN ועלינו לטירה בה התגורר לפי הסיפורים דרקולה BRAN CASTEL קחו בחשבון שיש תור להיכנס לטירה. אותנו תפס גשם וזה לא היה סימפטי. מה שכן, כשאתם עומדים וממתינים, תטעמו את התירס החם שלהם – כ"כ מתוק אף פעם לא אכלתי.
הטירה מוזרה… למה מוזרה? כי אני מנסה לחשוב על מה חשב האדריכל/מהנדס שתיכנן אותה… מלא חדרים, גישה מוזרה ביניהם, מסדרונות צרים, פאטיו יפה במרכז. והנוף ממנה – וואוו.
את ארוחת הצהריים אכלנו באחת המסעדות בבראן.
משם נסענו לעיירת סקי POIANA BRASOV עיירה בגובה 1700 מ'. לחובבי הסקי – הבנו שבחורף מהמם שם. המון מלונות ובתי עץ מקסימים באזור.
משם ירדנו בנסיעה קצרה לעיר בראשוב. התמקמנו במלון בוטיק קטן במרכז המדרחוב CASA ROZELOR המנוהל על ידי גרמני קפדן מאוד. חדרים גדולים וציוריים מאוד (במיוחד המצעים במיטות…)
בעיר אפשר לקחת סיור בחינם של שעתיים שיוצא בשעה 18:00 על ידי חברת WALKABOUT אנחנו התחלנו את הסיור ועזבנו באמצע כי קצת השתעממנו (המון מלל…) אבל היו כאלו שממש אהבו.
טיילנו ברחובות העיר, חנויות קטנות ונחמדות. לגבי הבגדים והנעליים… אז ככה: האופנה הרומנית לא ממש מתחרה באופנה האיטלקית, בלשון המעטה ואם לרדת לדקויות, מעולם לא ראיתי נעליים כ"כ מכוערות. אבל אתם יודעים, על טעם אין להתווכח…
את ארוחת הערב אכלנו במסעדה איטלקית מדהימה, בשם DEI FRATI . אוכל איטלקי נפלא. מסעדה קטנה ונעימה. אגב, אם תתקשרו ותבקשו להזמין מקום – יגידו לכם שהם מלאים. אל תאמינו, פשוט לכו לשם. יש מקום.
למחרת בבוקר, עשינו את פעמינו לעבר בוקרשט ממנה טסנו הביתה. עצרנו באחד מהסופרים והצטיידנו בגבינות מקומיות ובמוצרים מיוחדים שהבאנו איתנו לארץ.
לסיכום – במילה אחת – מהמם. בשתי מילים – מהמם ומפתיע.
בכל מקום שביקרנו, בכל עיירה, בכל מצודה לא הפסקתי למלמל כמה שיפה פה וכמה שאני לא מאמינה שזו רומניה. הכל נקי, מאורגן, והכי חשוב – זול. מאוד זול. אפשר לטייל ולהינות ולהישאר שפויים בכיס.
אז למי שקרא עד לכאן, יאללה, כנסו לאינטרנט ורכשו כרטיס טיסה. טיול בהרי הקרפטים הוא מסוג הטיולים אשר משאירים בכם טעם טוב, טעם קסום וענוג ושל רצון לחזור ולבקר בהם שוב.