לטאטא מתחת לשטיח (או: אני אמא מכבי אש)

הטור השבועי של שילי פרלמן – אמא מכבי אש שמטאטא הרבה אבק מתחת לשטיח… עד שנמאס לה!

משעות אחה"צ אני יוצאת למסע היומי שלי… שיעורי בית, חוגים, הסעות בין חברים… זה רוצה ממני משהו, והשני רוצה ממני משהו אחר.

ואני? מחפשת לי כמה דקות של שקט מהלו"ז הצפוף של היום.

וכבר אנחנו רגע לפני ארוחת הערב, כולם כבר בבית – כל אחד במחשב, בפלאפון, בטלוויזיה, בטאבלט…

כבר שבע וחצי, מתחילה לארגן את כולם לארוחה, אני מעדכנת אותם שכל המסכים צריכים להסגר,  והם מתיישבים לשולחן, הם לא כל כך מתלהבים אבל מבינים שאין ברירה, אחד מהם לא מוכן לקבל את "רוע הגזירה".

מכירים את זה? הבכי, העצבים, הצעקות?

אנחנו נוטים לעבוד בשיטת "כיבוי שריפות" כי אין לנו כוח, אנחנו אחרי יום עבודה ארוך, אחרי טיפול במגוון בעיות וסידורים מפה ועד להודעה חדשה.

 הבית של שילי - לטאטא מתחת לשטיח

האם זה לא "לטאטא מתחת לשטיח"? כולנו עושים את זה, כי אין לנו את הכוח או הפנאי להתמודד, ומחכים ל"הזדמנות הבאה עלינו לטובה לטפל בסוגיה". אבל האבק הזה צץ, כל פעם מחדש… מצטבר ואז יוצא בקיצוניות בהתקפת זעם באמצע הקניון, במפגש עם מכרים, בחרדות ו….

הקושי שלו, שלנו לא נעלם. הצורך לתת ביטוי, לפרק את הדברים, לראות ולהבין נמצא שם ועד שלא ניתן לזה מקום ונדבר את כל זה הוא ימשיך להתעופף מהקצוות של השטיח.

כאשר אנחנו או ילדינו עוצרים מהעשייה, כמו למשל רגע לפני השינה, אנחנו פוגשים אותם, את התסכולים והפחדים, את אותם הרגעים שקשה לנו להכיל במהלך היום.

הילדים שלנו לומדים מאיתנו להיות בפעילות כל הזמן (גם מול המסכים, זו פעילות

shailyshome
נעים מאוד - אני שילי פרלמן, נשואה ואם לארבעה ילדים, תושבת שוהם ובעלת המייזם "הבית של שילי". בבלוג אשתף בטיפים ורעיונות לחיזוק הקשר המשפחתי. מוזמנות לעקוב אחרי