לחבר את הנקודות

לפני עידן ועידנים עבדתי בסטודיו קטן בשינקין בקומה 4 בלי מעלית. הייתי מעצבת בתחילת דרכי ונהניתי מכל רגע. אהבתי את הפרויקטים המורכבים שעבדנו עליהם, אהבתי לפתור בעיות בצורה עיצובית, נהניתי מהחברה, מהמיקום. חוץ מהשעות הפסיכיות זה היה פשוט מושלם.

כעבור תקופה נכנסתי להריון. המשכתי לטפס יום יום במדרגות ולעבוד כאילו אין מחר. לבוס שלי הבטחתי שתוך 3 חודשים גג אני חוזרת לעבודה. הקריירה שלי היתה הדבר הכי חשוב בעולם עבורי.

הבטחות לחוד ומציאות לחוד. אחרי הלידה נעלמתי כליל. הארכתי את החופשה ל -6 חודשים ולאחר מכן לשנה. וגם כשהקסם הגיע לגיל שנתיים הוא נראה לי כל כך פצפון. לא הייתי מסוגלת לשים אותו אצל אף אחד אחר. היה לנו כל כך כיף ביחד (לא שהכל היה דבש כל הזמן, בכל זאת תינוקי 24 שעות ביממה…).

בהדרגה התוודעתי למשפחות שלא שולחות את הילדים לגן. רחמנא ליצלן חלקן גם לא שולחות את הילדים לבית הספר. לא תכננתי שום דבר, אבל התחלתי להיפגש עם עוד משפחות, ארגנו פעילויות ביחד, יצרנו חוגים. ובינתיים גם נולד לקסם אח (ואחריו אחות ואחריו הקטנצ'יק).

כשהגיע הזמן של "הגדול" ללכת לכיתה א, ההחלטה היתה די ברורה. אני לוקחת אחריות מלאה על החינוך שלו (כזאת אני טוטאלית) והולכים על חינוך ביתי.

ה"קריירה" הרשמית שלי נפגעה קשות. אני לא טיפוס שיכול לעשות חצי עבודה. ואם אני לא יכולה לתת את כל כולי ללקוחות, אין מצב שאני ממשיכה. באופן רשמי הפסקתי לעבוד. באופן לא רשמי המשכתי לעשות דברים – בעיקר למשפחה ולחברים.

ובאופן מופלא גיליתי, שלמרות שבאופן רשמי אני "מלמדת" את הילדים. הם לימדו אותי הרבה יותר. הגעתי לתחומים שספק אם הייתי מגיעה אליהם לבד. למדתי לגו, תכנות, בניית אתרים, גיליתי מלא יוטיוברים מגניבים, הייתי בהמון תערוכות, הרצאות וטיולים. למדתי קסמים, מדעים ויצירה. כל דבר שנפגשנו בו פתח לנו עולמות חדשים.

ובהדרגה, הילדים גדלו. בהתחלה התפנה לי ממש קצת זמן. אז פתחתי עם חברה מופלאה עיתון לקהילת החינוך הביתי (תוצרת בית קוראים לו, אם אתם סקרנים מוזמנים להציץ). יצרנו מקום שבו הורים יכולים לשתף בחוויות, בהתלבטויות, בקשיים, בהצלחות ובחומרי לימוד מעניינים. לאחר מכן גם הצטרפתי לניהול של קהילת החינוך הביתי בגילאי בית ספר.

ובהמשך התפנה לי עוד קצת זמן. והתחיל לדגדג לי בידיים. ה"קריירה" הישנה התחילה שוב לקרוץ לי. אז החלטתי להקים עסק. עסק שהוא תוצאה של כל החוטים שנטוו במהלך השנים האחרונות – שמשלב הרבה אהבות שלי ביחד – עיצוב, טכנולוגיה, יצירה ואינפוגרפיקה. ואת כל זה הקמתי עם השותף הכי מושלם בעולם – הבן שלי.

ביחד פתחנו את העסק, הלכנו ליעוץ עסקי, בנינו את האתר לגמרי לבד, יצרנו את אבות הטיפוס, התגלחנו על הצילום והכי הכי אנחנו נאבקים בשיווק. אף אחד כמעט לא יודע שאנחנו קיימים. אף אחד לא יודע על הפרויקט המדהים שהקמנו.

בתיאום מושלם היקום בלבוש קרין שור, שלח הודעה בקבוצת הפייסבוק "דיגיטליות בעסקים" על פתיחת המחזור השני של בית הספר לשיווק דיגיטלי של לאומי וסלונה. לא הססתי שנייה לפני ששלחתי את הטופס. לשמחתי הרבה התקבלתי. ועכשיו אני מתמסרת כולי למטרה – ללמוד לשווק את העסק, הבייבי החדש שלי – אישלט.

אני לא יודעת לאן זה יוביל אותי, אבל בשיעור הראשון קרין אמרה "תנסו, מקסימום זה יצליח". הלוואי.