למאירה יומולדת!
החלטנו שנוסעים ללילה לא משנה איפה, רצוי דרומה…
ים המלח לא הלך לנו… הגענו לאילת לקלאב הוטל 2 סוויטות עם ארוחת בוקר לארבעה במחיר של 239 ₪ כל סוויטה.
לא האמנו עד שקיבלנו את המפתחות לסוויטות (ישראלים לא???).
עשינו תאום ציפיות מהיום הזה.
אמרתי למאירה שאנחנו באים ויש לי כמה בקשות:
שאני מצלמת אותה לאורך היום והיא תתמסר בכיףףף.
שהדגש לא יהיה על אוכל, נצטייד לדרך באוכל מהבית ובאילת נאכל בקטנה בלי רעש.
בלילה הולכים כולנו לרקוד ב"מנקיז" ואם מישהוא לא רוצה אני הולכת גם בגפי.
כל מה שאני מכירה בדרך ואני מכירה היטב לוקיישנים אמליץ, וכמובן גם לוקיישנים מזדמנים לפי רצונה של כלת יום ההולדת.
הגברים יזרמו איתנו כי אין להם בקשות גדולות חוץ מלנוח מתישהוא במלון.
מצב רוח טוב.
כל הבקשות שלי התקבלו בברכה, ויצאנו לדרך.
ירדנו דרך מצפה רמון בדרך עצרנו לתצפית בנחל חווארים.
מאירה גילתה ברשת שיש מקום מומלץ עם דיונות חול מדהימות שנקרא:
"נחל כסוי", ברור שנכנסנו לאתר, ברגע שפגשנו במקבץ הראשון של דיונות החול הבתוליות התחלנו לצעוק בהתלהבות שיורידו אותנו מהרכב ויחכו רגע…
שעטנו על הלוקיישן והשתוללנו כמו ילדות כשהמגע עם החול הזכיר ילדות (וזה היה מזמן…)
בשלב ראשון כל אחת צילמה לעצמה, ואח"כ החל סשן הריצות והשתטחויות על החול כולל אכילת חול שמאירה טענה שהוא כל כך גרוס היטב עד שלא הרגישה שהוא חול…
משם ירדנו בדרך עובדה לאילת כשהדרך ככל שמתקרבים אילתה מדהימה ביופייה מקומפוזיציות שונות וגוונים שונים של ההרים (עוזיה,חזקיה וחבריהם).
"קלאב הוטל" אכן עמדו במחיר, נכנסנו לסוויטות השכבנו אחרי מס' דיונים את הגברים, ואמרתי למאירה את באה לחוף??? כי אני אנוח רק בקבר…
היתה שעת אח"הצ בשקיעה מוסיקה רומנטית לוחשת, מפגש הים עם החוף והסאונד שלו ומזג אוויר סתווי. מה אנחנו צריכות יותר מזה, שתינו מצויידות במצלמות וממשיכות בסשנים של תיעוד אחת את השנייה.
לרגע עברנו בקניון נכנסנו לטופ טן שם רכשתי את הצעיפים המדליקים נתתי 2 למאירה ואחד לי.. ויש לנו קטע שבטופ טן אנחנו מודדות את אותם האקססוריז ומצטלמות איתם… ודווקא מנהלות החנות מקבלות אותנו תמיד באהבה.
חזרנו להתקלח ולקחת את הגברים לארוחת ערב בקטנה לא רחוק מהמנקיז,
היתה ארוחה כייפית מותאמת לכולנו בקפה קפה, מאירה קיבלה מנה אחרונה ליומולדתה עם ארבע כפיות, והקבוצה שמרה על הכללים.
משם היישר להופעה של הלהקה האנגלית במנקיז, + פיזוזים כשעתיים ולילה טוב.
למחרת בבוקר ארוחה בקלאב, ויצאנו לדרך אחרי שפקדנו את מול הים בקטנה לקצת אקססוריז השלמה בטופ טן שם מאירה שוב קנתה את הצעיפים שקניתי ערב קודם ועכשיו נתנה לי שניים ולקחה אחד.
יאללה יש איזון אפשר להמשיך בשעה טובה.
אחרי דיונים על כל האופציות החלטנו שנמשיך מכביש הערבה לכיוון ים המלח ונחפש לוקיישנים עם גושי המלח המדהימים שלא טוב שרואים אותם כי זה אומר שהים נסוג… אבל המצלמה מאד אוהבת אותם.
הגברים נשארו לישון ברכב, ואנחנו כרגיל, לובשות צעיפים, פושטות צעיפים, סלפי מפה ומשם, מדגמנות אחת לשנייה ומה צריך יותר מזה???
חשוב לי לציין שרק אצלנו בארץ במרחק כשעה וחצי מים סוף אפשר לפגוש עוד ים שנקרא ים המלח.
עלינו לערד נכנסנו בתחת הדלק ל"מוזה" מסעדה מדליקה.
במהלך הארוחה הטעימה דיברנו וסיכמנו איך היה לכל אחת ואחד מאיתנו ונתנו פידבקים של הערכה כל אחד לשאר על הסבלנות, וההתמסרות ב24 השעות שחווינו יחד.
מאירה אמרה שאף פעם לא היתה לה יומולדת מושלמת כזו.
לי אירית הכי מתאים בעולם להיות בחוויות משולבות כמו :
חברים/נופים/צילום/ריקוד/זוגיות/התנתקות מהשגרה.
אפשר לומר שנתתי את עצמי במתנה ל-24 שעות.
הכל באהבה
אירית
חלק מהצילומים שלי וחלק של מאירה גוראי רז.
