תמיד שמעתי שלאליזבת טיילור יש עיניים סגולות.
מעולם לא הצלחתי להסכים עם זה. לא ראיתי סגול.
אבל ראיתי יופי נשי נדיר.
אישה יפה כמו שאישה היתה פעם צריכה להיות.
נראית שבירה מבחוץ כשברור שבפנים היא סלע מוצק ועיקש שעושה מה המתאים לו ושום דבר אחר.
פתיינית, מסתורית, רגשנית…
אבל מה?
שחקנית מצוינת.
מי שראה את חתולה על גג פח לוהט לא יכול שלא להסכים.
בשנים האחרונות הפכה הסצנה של אליזבת טיילור לפאטתית משהו.
יותר מדי השקעה. יותר מדי יהלומים. יותר מדי ניתוחים פלסטיים….
כרוניקה של אישה יפה מזדקנת.
קשה לאישה יפה לאבד את המשאב העיקרי שלה – היופי.
היא נאחזה בו בציפורני ידיה הרועדות ובשארית כוחותיה ניסתה לשמר אותו.
אליזבת טיילור חוותה את החיים.
מילאה אותם בחוויות, תכשיטים, אהבות, גברים ונישואים – מכל אלה היו לה הרבה יותר מדי.
אך בעיני הסגול שלה היה משהו שברירי… הוא מעיד על חלל… משהו חסר… לא מושלם.
ככה זה בני אדם…
