יום השואה הבינלאומי שמצוין היום הנו תמרור האזהרה הראשון לנו, החברה. התמרור השני, המסמן דגל שחור בים סוער הוא יום השואה הישראלי. מלבדם, במשך 363 ימים הנותרים בשנה, השואה די נדחקת הצידה, הופכת שולית ונשכחת בסדר היום של יהודים וישראלים רבים בארץ וברחבי העולם.
ביום בו ניצול השואה האחרון יעזוב אותנו, הטרגדיה שחיה בתוכנו והטראומה המכוננת סביבנו תהפוך להיסטוריה עגומה, אותה יכולנו כחברה לחזק. בדורות הבאים, הצפירה עשויה להפוך לדקה היחידה בשנה בה תוקדש מחשבה לנושא השואה והניצולים.
ניצולי השואה הם הבטן הרכה של החברה הישראלית ועלינו להציב אותם בראש סדרי העדיפויות במשך כל ימות השנה ולא רק בימי זיכרון לאומיים או בינלאומיים.
הטראומה האיומה שניצולי השואה חוו, עתידה להישאר חרוטה בנפשם עד ליומם האחרון, כמו כן אצל בני זוגם, ילדיהם ואף נכדיהם החיים עם חוויות העבר. אסור להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי ולהניח שהם יהיו בסדר. זוהי הנחת עבודה מוטעית ומטעה. הזיכרונות, הקשיים, הגעגועים לבני משפחה שנספו, הבדידות, הצרכים והאתגרים – מלווים את ניצולי השואה יום יום והופכים את שגרת חייהם לקשה ומורכבת.
בין שגרת חיינו הלוחצת, העמוסה ומלאת הדאגות, אנו נוטים להזניח נושאים רבים אשר יקרים לנו מפז. אם זו המשפחה, חיי החברה, התחביבים – לעיתים הם הופכים שוליים ונשכחים מאחור. כך גם, בצער רב, הפכו להיות ניצולי השואה, שעולים לסדר היום רק פעמיים בשנה. ביתר השנה, כך נדמה, הם נותרים להתמודד מול האתגרים הקשים לבדם. האם לא התחייבנו לזכור ולא לשכוח?
מדובר בגיבורים שלמרות האבדות שחוו צעדו קדימה, הקימו משפחות לתפארת, עשו קריירה ובנו את המדינה. הדיסוננס בין מלחמת העולם ההיא והשלכותיה, אל מול כוחות הניצולים ומציאות החיים כיום, כה גדול וכמעט בלתי אפשרי.
מרכז אלה, אשר הוקם עבור ניצולי השואה, מציין בימים אלה 40 שנות פעילות. מטרת העמותה היא להעניק סיוע נפשי לניצולי שואה וליווי בהתמודדות עם אבדן למשפחות שכולות. במהלך ארבעה עשורים, אלפי ניצולי שואה טופלו תחת ידינו. כל אחד מהם הוא ייחודי, כל סיפור חיים הוא שונה וכל אדם מתמודד בצורה אחרת עם כאבי העבר.
ההשראה של השורדים עבורנו היא עצומה. כאשר אנו יושבים ומקשיבים לסיפוריהם, כאשר הם משתפים אותנו בחלומות, מחשבות, חששות וניסיון החיים שלהם, אנו מבינים יותר מהי משמעות חיינו, מהו תוקף לתקווה, הפיכת הזיכרון לחזון. השיחה עם מי שעבר דרך הרוע המוחלט, מייצרת תקווה לתיקון ומעניקה כוח להמשיך ולהיאחז בחיים.
כדי להפוך את יום השואה הבינלאומי, אשר מצוין היום ברחבי עולם, למשמעותי ובעל השפעה – עלינו כחברה לשנות את סדר היום הציבורי ולהוביל את ניצולי השואה אל ראש טבלת העדיפויות.
עתידם של ניצולי השואה שעוד נותרו כאן טמון במספר גורמים מהותיים – משרדי הממשלה, האמונים על רווחתם ועתידים לדאוג להם, התקשורת – אשר קובעת סדר יום ומכתיבה נושאים הזקוקים לטיפול והחברה עצמה – אשר יודעת להפגין כשצריך, יודעת ללטף כשצריך ויודעת להתייצב למען מטרה ולקדם חזון, ערכים ועתיד טוב יותר.
ביום השואה הזה, אני מקווה בעבור כל אחת ואחד מאתנו שנמשיך להאמין בטוב ונאבק למענו. כי מגיע לניצולי השואה ולנולחיות בחברה אכפתית, אשר דואגת לאלו הזקוקים לעזרה ולמילה טובה. אם נביט לצדדים ונעצור מדי פעם את שגרת חיינו העמוסה כדי להגיש סיוע או אוזן קשבת – כולנו נוכל להפוך את החזון למציאות עבורם.
** הכותבת, יעלה כהן, היא מנכ"לית משותפת של "מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אבדן"