להתרגש כל לידה מחדש

בחדר לידה יש רגעים עמוסים ברגשות – משמחה, דרך פחד ואפילו כעס, אבל הרגע שאין לו מתחרים הוא זה שאופף את החדר בשנייה שתינוק בא לעולם. שיא הרגש

 

בסוף הלידה הראשונה שלי, כשהכאב סופסוף חלף והתינוקת המושלמת שלי שכבה על בטני, עברה דיאנה המיילדת האלופה להגיד שהייתי נהדרת, ובתגובה אמרתי לה שאני חושבת שאני אוהבת אותה.

כשאחותי ילדה את בנה הרביעי השתלטו על החדר לחץ ופחד כשהלידה שהחליטה להסתבך קצת. כשהיא התאבנה ביקשתי מהרופאים לצאת מהחדר לרגע קצר. ׳ את מפחדת למות? את מפחדת שהתינוק ימות? שלא תיראי יותר את הילדים? תגידי ממה את מפחדת כדי שנוכל להתקדם.׳ דקלמתי בקור רוח טקסט שכאילו נלקח מדרמה רפואית, ואחרי שבכינו קצת והבטחתי לה שאף אחד לא ימות ושכולם יוצאים בחיים מהחדר הזה קראנו לרופאים, שעזרו לה ללדת מהר ובשלום.

מהלידה האחרונה אני זוכרת שהרופא ביקש מהאיש שלי שיעזור להעביר אותי למצב שכיבה, ואת אחותי שהבינה שסימנתי ׳לא!׳ עם העיניים, ודקות קצרות לאחר מכן את כולנו דומעים כשהתינוקת הונחה עליי.

 

״לבן הזוג יש מקום חשוב בלידה. הוא שותף והוא חווה את ההתרגשות, משהו מאוד משמעותי קורה שם גם לחיים שלו, וצריך לתת לו את המקום. ובמהלך הלידה היולדת ובן הזוג זקוקים גם לרגעים הפרטיים שלהם, כי זה תהליך משותף.״ אומרת ד״ר טל בירון, מנהלת רפואת האם והעובר במרכז הרפואי ׳מאיר׳.

אבל צריך לזכור שאת הלידה חווה רק היולדת, ולמרות שנוכחות בן הזוג בלידה חשובה, לא כל בן זוג באמת יודע איך לתמוך ולעזור בלידה עצמה, לפעמים דווקא בגלל עוצמת הרגש שהוא חווה.

״לידה זה מאוד כואב, וכאב הוא גורם מלחיץ. בנוסף, חדר לידה זה מקום עם הרבה סטרס, לפעמים דברים מצריכים התייחסות דחופה, ומאוד מלחיץ כבני זוג בלידה לשמוע את הרופאים צועקים וממהרים. לי מאוד חשוב להסביר ליולדת מה קורה, מה אנחנו מתכוונים לעשות, לתת תמונה מלאה כדי לשתף אותה משום שסדר וידע הם גורמים מרגיעים. אבל גם חשוב שיולדת תדע לבחור מלווה שיוכל באמת לעזור לה.״ מוסיפה ד״ר בירון.

 

איך ניתן לבחור מלווה נוסף מבלי לא שבן הזוג יחוש שתפקידו נלקח?

״מלווה אינו תחליף לבן זוג, ולכן מלווה טוב ידע מתי להתרחק או לצאת מהחדר ולתת לבני הזוג את הזמן שלהם בשקט, בפרטיות.״

ראינו הרבה עניינים וחיכוכים זוגיים בחדר הלידה, למה זה קורה?

״ברוב הלידות יש בחדר אהבה, דאגה, אכפתיות ורצון לעזור. חשוב לזכור שלא כל אחד מבטא דאגה או מתח באותו אופן, וגם שבני הזוג מביאים את הזוגיות שלהם ללידה , ושבעקבות ההתרגשות והמתח הכל מועצם. לפעמים יכול להיווצר מתח או ריב, והצוות עוזר לרתום את בן הזוג לתהליך, בעדינות, בניסיון להזכיר שהיולדת היא שחווה את הכאב, ושהיא זו שנושאת בקושי. לפעמים כצד שלישי אנחנו יכולים לרכך את האווירה, זה מאוד משמעותי גם ליכולת של היולדת לעמוד במאמץ הלידה וגם להתקדמות, וגם להרגשה של האבא שהוא שותף רצוי בתהליך.״

״ יש לפעמים גם מלווים שממש מפריעים. למשל אחות או אמא שמרוב דאגה או רצון לשחזר את חוויית הלידה שלהן מלחיצות את היולדת ומשרות בחדר לחץ במקום אופטימיות. קורה שאנחנו שואלים את היולדת בשקט אם היא תרצה שנבקש מהמלווה כזו לצאת, כדי שתוכל להתרכז בעצמה ובלידה. ולפעמים אנחנו מתפקדים כיועצים ותומכים אפילו ללא הכשרה, כי היולדת זקוקה למסר אופטימי ומרגיע, ואנחנו צריכים לתת את זה כדי שהלידה תתקדם הכי בטוב שניתן.״

איך בוחרים מלווה מתאים, במיוחד בלידה ראשונה למשל, שהכל בגדר לא נודע?

״ לא כל יולדת זקוקה לאותה תמיכה. אחת תצטרך שיעודדו אותה ויגידו כמה היא גיבורה, אחרת תצטרך מישהו שיגיד לה מה נכון לעשות ויעזור לקבל החלטות והשלישית צריכה שירחמו עליה. אין נוסחה מנצחת. מלווה טוב זה מלווה ששם את היולדת במרכז, שתומך בחוויה שלה, שנותן מקום לה ולרגשות שלה, מי שיודע להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון ולזוז אחורה כשדרוש לה מרחב.

בבחירת המלווה ללידה כדאי לחשוב על רגעים בחיים שבהם נזקקת לתמיכה ולהיזכר מי הם האנשים המשמעותיים בחייך שידעו לתמוך ולהגיש עזרה בדרך שהתאימה לך. זו יכולה להיות אינדיקציה טובה לבחירת מלווה מתאים.״

האם הצוות עוד חווה התרגשות בלידה אחרי כל כך הרבה שנים?

״ אני חושבת שחייבים לאהוב את זה, ורואים את זה על המסך, במרבית המקרים מי שעובד בחדר לידה עושה את זה מאהבה למקצוע. גם אחרי שראיתי כל כך הרבה לידות זה תמיד מרגש אותי. כשאני צריכה ללכת לעבודה בבוקר אני לא מרגישה שזו מטלה, זו זכות, אני מרגישה שאני הולכת לעבודה הכי מעניינת וזוכה ברגעים מרגשים בכל יום שאני עובדת. ״

 

********

יש טוענים ש״בייבי בום״ זו תכנית שסוחטת את בלוטות הרגש.

אני סוקרת לאחור את העונות, וגם את הלידות שלי ושל אחותי, אני מוסיפה פנימה את כל הלידות של שחברותיי הטובות ומגיעה למסקנה מבוססת מחקרית – גם בלי עריכה מגמתית ושירים של אביתר בנאי, לידה היא הדבר הכי מרגש שיש. אז במקרה המיוחד הזה אפשר להשיל את הציניות ולוותר על הניסיון לעצור את הדמעות שמצטברות כשהמוזיקה עולה. טלוויזיה או לא – עוד לא המציאו פורמט מרגש יותר מהחיים עצמם.