אגו יקר שלום,
כן, זה מכתב מהסוג הזה…
אני מניחה שזה בא לך קצת בהפתעה, אחרי הכל אני שמרתי לא לחשוף, ואתה, טוב, אתה לא רואה מה שאתה לא אוהב לראות… אבל בוא לא נתחיל בהאשמות הדדיות עכשיו, איך אומרים בסרטים- זה לא אתה, זו אני.
תראה, זה לא מעכשיו. כבר כמה שנים שאני מרגישה שזה לא זה, אבל סוחבת… בכוחו של הרגל.
ואני לא אומרת, לא הכל היה רע, בכל זאת – כל כך הרבה שנים ביחד – עשינו כמה דברים, הגענו לאן שהגענו, והנה ,בכל זאת הרגשתי שהקשר שלנו ממצה את עצמו – אז היינו מלכת הכיתה, והיינו בלונדינית ורזה, וכל מה שנגענו בו הצליח במשך תקופת מה, והיינו חזקה כל כך שלא היינו צריכה אף אחד- תמיד יכולנו לעשות הכל בעצמי, בשיא אפילו היינו אמא מושלמת…אף פעם לא עייפה ובלי אף דמעה בסתר.
אבל למען האמת כבר די מזמן התחלתי להרגיש שאנחנו לא רוצים את אותם הדברים מהחיים, אתה יודע איך אתה – בטוח בעצמך כל כך, תמיד זקוף ומביט מעל ראשי כל השאר, חזק וגאה. וזה לא רע, אני לא אומרת שזה רע. כדאי להיות גאה בעצמך, חשוב לדעת להחזיק את עצמך זקוף, רק אולי לא תמיד, אולי לא בכל מחיר.
אתה יודע, נהיה קצת מעייף להצליח בהכל לבד, ונהיה קצת בודד לא להצטרך אף אחד, ואולי יפתיע אותך לגלות שבגילנו להישאר בלונדינית נהיה עסק יקר – זה לא קורה רק כי אתה החלטת שככה צריך… וללכת לישון ברעב, מכל סוג שהוא, רק כדי שאתה תוכל להתעורר שבע – הספיק לי.
לא, לא חשבתי שתקנה את זה.
ואני לא יודעת איך להסביר לך שאני הולכת בכיוון אחר עכשיו ואני באמת לא חושבת שתוכל להצטרף אלי לשם.
איך תמצא את עצמך שווה בין כל האנשים, מה תעשה בזמן הניסיונות החוזרים להתחשב באחרים, החיפוש אחרי אכפת לי במקום מה אכפת לי, ההשלמה עם אי הצלחות, ההודאה הענווה בכך שאנחנו לא תמיד צודקת, ההסכמה לחגוג את עצמי בקטן- אבל באמת… לא מדבר אליך, הא?!
תשמע, אני יודעת שזה לא יהיה קל, ושתמיד יישאר לי משהו ממך – זיכרון, תמונה, אולי אפילו געגוע פה ושם, אבל זה בהחלט לטובה, תסמוך עלי.
אבל אתה הרי לא סומך על אף אחד, שכחתי… נו, זה בדיוק מה שאני אומרת.
אולי הכי טוב שתחשוב על זה כמו על דיאטה, תמיד אהבת את אלה… רק שהפעם אלה ההיקפים שלך שאני מנסה להצר, נהיה קצת כבד לסחוב אותך על הגב, אז אולי נעשה את זה בהדרגה ואתה תפנה אט-אט את מקומך ל…
מישהו אחר? כן, יש לי מישהו אחר, עלי להודות. אהבה חדשה , בהחלט. לא רק אחד כשחושבים על זה, זה יותר כמו חבורה של מישהו אחרים… (כבר הבנתי איתך שעם אחד זה לפעמים כמעט כמו לבד, אתה הרי לא באמת הצלחת למלא את כל התפקידים בחיי… ) אז הם באים ביחד כל המישהו הזה, באים- הולכים, זה עוד די בהתחלה.
דמעות? כן, יש לפעמים, אבל הן עוד לא הרגו אותי.
אם קשה? כן, לעתים, אבל יש הפסקות מדי פעם.
מה יוצא לי מזה אתה שואל? אני. אותי. הזדמנות. בני אדם. אהבה.
כן, אני בטוחה, אני יודעת שזה מה שאני רוצה ולא אתחרט.
כן, חותמת.
תשמור על עצמך.
להתראות אגו, שלום אהבה.