הפוסט הראשון שכתבתי בסלונה כשפתחתי את הבלוג ב-2011 היה – איך התחלתי לרוץ… סיפרתי בו איך בגיל 42, אחרי שבמשך שנים רצתי בעיקר אחרי ילדים קטנים בגינה, כחלק ממשבר גיל הארבעים שעובר על רובנו, החלטתי להתחיל לרוץ.
סיפרתי בו על מרוץ ה-10 קילומטר הראשון שלי שהפך אותי למישהי שמסוגלת להגיד בגאווה: כן, גם אני רצה. לא כל כך מהר אולי (למען האמת די לאט), אבל בהחלט רצה טובה דיה! כי זה מה שיפה בריצה: כל אחד יכול להתחיל לרוץ!
בהמשך החלטתי לקרוא לבלוג כאן בסלונה די לחינוך, ולמקד אותו בכתיבה על ענייני חינוך והורות. את כל המחשבות שלי על ריצה הכנסתי לבלוג אחר בשם אמא רצה שפתחתי לשם כך ב-וורדפרס.
לאחרונה החלטתי לתת לעצמי מתנה לגיל 50 – ערכתי חומרים שונים שעלו לבלוג לאורך השנים, הוספתי, מחקתי ועדכנתי. פניתי לאפליקציית עברית מבית ידיעות אינטרנט שיש להם מסלול לסופרים עצמאיים, והם הפכו את המחשבות שלי לספר דיגיטלי. מצאתי מאיירת ומעצבת שיצרו עטיפה נהדרת, והנה הוא לפניכם – הספר החדש שלי!!!
איור: רחל סטולרו חיים
עיצוב עטיפה: עינת שמשוני, סטודיו געש
לא תמצאו אותו בחנויות! הספר יצא רק בגרסה דיגיטלית
אפשר לרכוש אותו דרך אפליקציית עברית בקישור כאן
יש שם גם אפשרות נחמדה לרכוש קוד ולשלוח אותו במתנה לחבר/ה. אז אם אתם מכירים מישהי או מישהו שכבר שנים מדברים על זה שהם רוצים להתחיל לרוץ אבל איכשהו זה לא יוצא… אולי המחשבות שלי יעזרו להם להתחיל.
היום בערב מתקיים מרוץ הלילה של תל אביב. זו התרגשות גדולה וחלק מכם רואים את כל הווייב הנהדר הזה ברשתות החברתיות ורוצים גם. אבל אז מגיע הספק הקטן הזה: אני? איך אוכל אי פעם להגיע לשם? מעולם לא רצתי… אין לי סיכוי…
אבל זה ממש לא נכון! אתם לא חייבים לרוץ מהר, להפוך למקצוענים או להשתתף במרתון הראשון שלכם תוך שנה. מספיק לנעול נעלי ריצה ולצאת החוצה. להתחיל בהליכה, להוסיף כמה דקות של ריצה לסירוגין, ממש לאט. פשוט להתחיל לרוץ בשביל הכיף. השאר כבר יבוא מעצמו עם הזמן. לאט לאט תגלו בעצמכם לאן אהבת הריצה שלכם לוקחת אתכם. ומה שייפתח לכם – מחכה…
לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן
[youtube hAX2ku9ifEs nolink]
