להתבונן בצילום, הוריו של הנליין

מר וגברת הנליין יושבים זה מול זה בחדר קטן. שולחן מפריד ביניהם, עליו מונחים ספרים – שלו פתוח, שלה סגור. הוא מביט נכחו ספק מחייך, היא מביטה בצלם דרך מראה גדולה.

henliemC

התמונה: מר וגברת הנליין יושבים זה מול זה בחדר קטן. שולחן מפריד ביניהם, עליו מונחים ספרים – שלו פתוח, שלה סגור. הוא מביט נכחו ספק מחייך, היא מביטה בצלם דרך מראה גדולה.

המצלמה ממוקמת בפינת החדר, במבט צידי על הזוג. הצלם (צלמת למעשה, מרגרט ברוק וויט) משלימה את הסימטריה של התמונה באמצעות המראה. על הקיר, מאחורי מר הנליין, תלוי דיוקן גבר הדומה לו במידת מה. דרך המראה ניתן לראות על הקיר שמנגד, מאחורי הגברת הנליין, תלוי דיוקן של אישה. אלו הוריו של בעל הבית. ההעמדה הזו, כשתמונות הדיוקן שעל הקיר מכפילות את היושבים בחדר, מרמזת על אילן יוחסין שיש להתהדר בו, ועל מסורת משפחתית-היסטורית הנשמרת במקום הזה.

דרך החלון נשקפים רחוב ובתים שכנים. מתגנבת תחושה מוזרה, לא טיבעית: המראה מהחלון ברור ורב פרטים ותאורת החוץ והפנים הומוגנית מדי, עד שהחלונות והנשקף מהם נראים כציורי נוף, ובכך נראה הזוג כלוא בחלל חסר פתחים.

הכתבה: צילום ההנליינים נלווה לכתבה במגזין לייף, שכותרתה ״צ׳כוסלובקיה – דמוקרטיה מגנה על חייה״, מאי 1938. מר וגברת הנליין, הוריו של קונראד הנליין, הם גרמנים, דור שלישי למתיישבים-מתנחלים גרמנים בחבל הסודטים.

״קונראד אהב לשחק לבדו כילד״ הם מעידים ״הוא אוהב מאוד מוסיקה ובעלי חיים, בפרט סוסים״. כמו במקרים אחרים כאשר מצוינות ״תכונות תרבותיות-אנושיות״ שכאלה, הכותב חשוד בעמדה צינית כלפי ה״תרבותיות״  המדוקלמת.

 בעת צילום התמונה, קונראד, חובב הסוסים והמוסיקה, הוא מנהיגם של הגרמנים-הלאומיים בחבל הסודטים, המערערים על הריבונות הצ׳כוסלובקית. התושבים בעלי הלאומיות הגרמנית היוו רוב בחבל הארץ הזה. על סמך עובדה זו, דורש אדולף היטלר את סיפוחו של חבל הסודטים לגרמניה. קונראד, שנמנע מלתמוך במפלגה הנאצית לזמן מה, מצא אינטרס משותף עם היטלר על רקע לאומני והצטרף לשורת המפלגה.

הצלמת:  מרגרט ברוק-וויט, צלמת דוקמנטרית בשליחות מגזין לייף. שנתיים קודם לכן כיכב צילום שלה על שערו של גיליונו הראשון של המגזין. ברוק-וויט נחשבת לצלמת המלחמות האמריקאית הראשונה (האישה הראשונה שהורשתה לצלם באזור קרבות במלחמת העולם השניה). היא תעדה את גרמניה אוסטריה וצ׳כוסלובקיה תחת המשטר הנאצי ואת רוסיה תחת המשטר הקומוניסטי.

ברוק-וויט נודעה ביכולות תכניות גבוהות בכל הקשור לתאורה. יש הטוענים שבתמונה זו החישובים של עוצמת התאורה השתבשו, שיבוש שהוסיף משמעות לתמונה.

 בסיפרו ״להתבונן בתצלומים״ כותב על כך ג'ון זרקובסקי:

״In the case of the picture opposite, the photographer evidently miscalculated a little, but the picture is surely more interesting as it is than it would be if naturalistically correct. The two kindly old people sit in a room that is hermetically sealed with illusions.״

 

אחרית דברארבעה חדשים לאחר שפורסם המאמר בלייף, נחתם הסכם מינכן, חבל הסודטים עבר בהסכמת המעצמות לשליטה גרמנית. כאשר הדרישות הטריטוריאלית הוגשמה, התפנה קונראד הנליין, המנהיג הנאצי של חבל הסודטים, ליישום את סדר היום הנאצי באזור.

בסוף המלחמה תעדה ברוק-וויט את שחרור מחנה בוכנוואלד.  קונראד הנליין התאבד בשבי האמריקאי.

יעל ברזילי
צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.