להתאהב, להתפלל, לאכול

על מסע הלפידים לחדשנות, על אנשי החזון של רכב עירוני שמתאים לנו כמו כפפה, על האיש שלא הפסיק לחלום שלום ועל תפריט שהוא הנאה צרופה

שילת על הקו. היא שואלת "את פנויה ב- 25/12? חוויה אחרת, מפנקת, מפתיעה" היא אמרה, "קודם תתחייבי, פרטים תקבלי בהמשך". אני הרי הולכת לאיבוד סדרתית, מיד אמרתי אני איתכן.

קיבלנו נ.צ

הקדמתי, לא אופייני אבל זה בגלל הסקרנות. כשבעלי הוריד אותי אמרתי לו זה מוכר לי מפעם, כאן באולם הזה לפני כעשרים וחמש שנים צעדנו יחד הוא ואני לאולם התצוגה שלהם ורכשנו את רכב השטח הראשון שלנו. כבר אז ניסאן היו חדשנים – הם שהביאו לעולם את רכב השטח הראשון.

 אלבום פרטי

להתאהב

היא עמדה בכניסה, אדומה, לוהטת ויפה. מעוצבת אחרת, מרווחת. בבית יש לי את אחותה הגדולה. מכירים את זה שאת הרך הנולד אנחנו תמיד אוהבות יותר? מיקרה החדשה היא מרווחת יותר, עם מערכת מולטי מדיה, הדלתות שלה נפתחות מלמעלה כמו במכונית ספורט, בפנים היא מפוארת ויש לה מערכת חימום למושבים, בדיוק אבל בדיוק מה שהיינו צריכות ביום של סופה נושבת.

את מבחן הרושם הראשוני היא עברה בהצלחה רבה, השתטחתי עליה מרוב אהבה, אדום זה הצבע שלי ואני יודעת כמעצבת אופנה, שגם הרכב שלנו הוא חלק מההופעה.

מקלאסיקה לחדשנות. צילום: גלית סבג

הנסיעה הייתה במעוז "הלאיבוד" שלי.  התיישבתי ראשונה על ההגה דיתי הייתה לצידי, הרגשתי נוח המכונית מרווחת היינו ארבע והתחברנו למערכת השמע של המכונית, עכשיו אנחנו מוכנות" ירדנו דרך רחובות דרום תל אביב, העיר שרק לפני מספר ימים נכתב עליה בפורבס מגזין שהיא העיר השניה בעולם שאותה חייבים לבקר. מימין נווה צדק ומשמאלי הסוהו של תל אביב, שכונת פלורנטין. כמה נכון היה לי לנהוג בה בדרכים מוכרות ימינה לטיילת, רחוב הירקון מלון "דן" תל אביב המפורסם ושוב עם הפנים דרומה, דרך הים, שאפילו בימים של סערה הוא מלא חיים ואנשים.

צילום:גלית סבג

חבורת נשים יפות, אנרגטיות, כאלה שכבר ראו כמה דרכים טובות בחייהן, צפצופים של המכוניות כמו ברונדו של סיום י"ב, כן, גם לנו מותר לעשות בלגן. אנחנו חלק מקהילה נשית ענקית של סלונה – כותבת, מביעה וצוהלת. אנחנו נושאות את לפיד האישה.

כיכר השעון נצבעה בצבעי חג החגים, עץ אשוח ענק עומד במרכז הכיכר והרחובות מלאים בחנויות שמוכרות קישוטים לעצים וכל מיני סנטה קלאוסים קטנים.

להתפלל

הגענו למרכז פרס לשלום אשר יושב וחולק את צלע הגבעה שעל ההר עם בית קברות מוסלמי ישן, מתחת ים ואופק ענקי שאומר שדו קיום הוא אפשרי.

DREAM BIG אומר הפסל הסביבתי ושולח את הכוונות לעבר הים. העמותה שהקים שמעון פרס ז"ל, היא עמותה ללא מטרות רווח, עצמאית וא-פוליטית, ששמה לעצמה למטרה לטפח שלום בר קיימא וקידמה במזרח התיכון על ידי עידוד סובלנות, שיתוף פעולה, רווחה ופיתוח כלכלי וטכנולוגי – כל זאת על פי חזונו של הנשיא שמעון פרס. לפני כשלוש שנים שונה השם ל "מרכז פרס לשלום ולחדשנות". זה כל כך מתבקש במדינה שבה יש 6000 סטארטאפים בכל רגע נתון. כשבעולם כולו רק 2% סטארטאפים שורדים, אצלנו שורדים 4% את חמש השנים הראשונות.

לפני כשלוש שנים שונה השם ל "מרכז פרס לשלום ולחדשנות" זה כל כך מתבקש במדינה שבה יש 6000 סטארטאפים בכל רגע נתון, כשבעולם כולו רק 2% סטארטאפים שורדים אצלנו שורדים 4% את חמשת השנים הראשונות.

צילום: גלית סבג

הם עומדים שם מולנו בתערוכה, 45 מדענים ששינו את פני העולם, והם כולם כחול לבן, הם מספרים לנו על החלום והדרך, על ההמצאה והתוצאה.

בין שאר ההמצאות של המאה יש לנו אורח כבוד, החגב. חברה ישראלית שמפתחת שיטות לריבוי מהיר של החגבים. אנו נעשים ממש מעצמה לגידול חגבים, מסתבר שהם עשירים בחלבונים והם כשרים והם הסופר פוד הבא, בסיור במרכז פרס לשלום וחדשנות הגישו לנו טעימות של חגבים.

צילום: גלית סבג

שמעון פרס אמר "אל תחסכו בחלומות, אל תפחדו, תחלמו תמיד ובגדול". את מרכז פרס לשלום הוא פקד מידי יום גם בגיל 90, הוא היה הראשון שפתח את המקום והאחרון שעזב בסוף היום, הגיל דחק בו להמשיך ולממש עוד חלומות, להנהיג שלום וחזון מתוך אמונה שהולך וגדל הדור.

אלבום פרטי

אם יש לכם ימים של כעס על המלחמות ועל האויבים שקמים עלינו ממש כמו בימי המכבים קחו את הילדים למרכז המבקרים של המקום מבטיחה לכם שאחרי סיור במקום תצאו גבוהים יותר, גאים הרבה יותר ומלאים במוטיבציה והודיה על שאנחנו חלק מכל הטוב הזה, כי להיות עם נבחר יש עלינו חובת הוכחה ואנחנו על זה ושמעון פרס ז"ל הוא חלק גדול מזה.

שמענו מאפרת דובדבני מנכ"לית המרכז על פעילות נוספת של העמותה. העמותה מקדמת את פרויקט הכדורגל "בתי ספר תאומים לשלום ולספורט"  אשר פועל בקהילות מגוונות ברחבי ישראל והאזור בו ילדים וילדות לוקחים חלק בפעילות חינוכית ספורטיבית.

פרויקט "Saving Children" פועל למתן מענה וטיפול לילדים פלסטינים אשר סובלים ממחלות מסכנות חיים הנזקקים לטיפולים מורכבים אשר אין להן מענה רפואי במערכת הבריאות הפלסטינית.

לאכול:

בדרך ליעד הבא גלגל"צ על הקו מעניק לנו פלייליסט נהדר, שרוני מגלה את התחנה מחדש והיא שרה ונוהגת, דיתוש ואני מאחור בונות שיתופי פעולה עתידיים ושילת, היא רק מפנטזת. מהרגע ששרון זרקה לאוויר את המילה כנאפה היא כמעט התעלפה, עכשיו זה מה שהיא רוצה, "אמיתי" היא שואלת, "בלי תורים ולא כתום" שרוני מהנהנת ומבטיחה לה את המעדן לקינוח בפעם הבאה. עכשיו אנחנו צריכות למצוא חניה ולהיכנס למטבח.

צילום: גלית סבג

הכניסה למטבח עוברת דרך השוק, שוק צפון שם שוכנת המסעדה קיטצ'ן מרקט. גם כאן ניכרת החדשנות היום, בכל העולם שווקים ומסעדות טובות זה הטרנד שהכי תופס.

אני יכולה להתחיל לפרט לכן על המנות והיופי של המקום, על מרק הכרובית בשמן כמהין שהוגשה כמנה לשטוף את הפה בין המנות הראשונות הנפלאות למנות העיקריות, על הביצה העלומה בבשמל עם פטריות פורצ'יני ובריוש, אתם מצליחים לדמיין? אותי היא השאירה חסרת נשימה. אני יכולה לספר על הסינטה הצרובה  שנעלמה מהצלחת בשניות ועל פילה עוף סו – ויד (שיטת בישול בואקום), אבל עזבו אני שמה כאן את התפריט שהיה לנו, הנאה צרופה.

אלבום פרטי

לסיכום אומר שיש בי גאוות יחידה בראש ובראשונה למערכת "סלונה" והעורכות שידעו לדייק אותנו ברמות הכי גבוהות, שנית לכל אותם אנשי חזון שיודעים להמציא את המושג רכב עירוני ולהתאים אותו לנו ממש כמו כפפה דרך הניסאן מיקרה החדשה. יש בי הוקרה ענקית לשמעון פרס שבגיל 90 עוד ידע לדייק את החלומות שלו ולהגשים חלומות לאחרים. ואם במטעמים עסקנו אז תודה על סעודה שהיא עונג צרוף של קולינריה במיטבה.

[youtube VbamQbl-hrY]