כל אדם יכול להעז לדעת, רופא כחולה, להשתמש בהבנתו ובכושר השיפוט שלו כדי לקבל החלטות הנוגעות לבריאותו. אך הדרך קשה ומלאה מהמורות. המידע הרב המגיע אלינו מכיל פריטים רבים חסרי ערך, ולעיתים קרובות גם פיסות מידע שקריות שנועדו להסיט מהדרך לאמת ולהעמיק את הבערות, כדי שרת אינטרסים של בעלי הון ופוליטיקאים. למרבה הצער, רוב בני האדם בוחרים בבערות ולא בנאורות.
בספר עשרים פרקים. חלקם הגדול עוסק בבעיות העומדות במרכז הדיון הציבורי כמו כולסטרול ומחלות לב, בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, הורמונים לשימור הנשיות, טיפול ביתר לחץ דם וסוכרת. העיסוק בבעיות אלה הוא אמצעי להבנת תהליכים בעומק של המסע לביעור הבערות, לחתירה לאמת. ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי מומחה, מפרק דעות קדומות, נוגע בקשרים שבין פחדים, אינטרסים, אמונות וחרדות, תוך קשב דרוך למצבו של האדם העכשווי .
ניתוח ופרשנות של ראיות היא ליבת החשיבה האנושית. לרוע המזל, ברוב המקרים אנו נדרשים לקבל החלטות בחיינו המקצועיים והאישיים על סמך פחות מידי ראיות, וחלקן הגדול אינן מובילות בהכרח ל'אמת' אחת.
בעולם המתנהל ללא ראיות אמפיריות, האמת הדומיננטית נקבעת על פי כולו הפוליטי של יוצר התיאוריה או של תלמידיו. אף על פי שהמוח האנושי מסוגל ליצור תיאוריות המתארות מציאות, למסורת יש תפקיד חשוב בעיצוב קהילות. לכן, שינוי הפרדיגמה השלטת מחייב מאמץ פוליטי לא מבוטל.
הפרקטיקה על פי הטבע האנושי מבוססת על הניסיון המצטבר. הסיכום האינטואיטיבי של הניסיון הוא חלק מהפרקטיקה. האינטואיציה נוטה להתאים עצמה לתיאוריה השלטת. היא משמיטה מהזיכרון כישלונות או נותנת להם הצדקה המבטלת את הקשר בין הטיפול לתוצאה, ומבליטה הצלחות.
כשלושה או ארבעה עשורים חלפו בין הנטישה המוחלטת של הקזות דם על ידי הקהילה הרפואית לבין השינוי בפרדיגמה השלטת- המעבר לתיאוריה המצביעה על החיידקים כמחוללי מחלות דלקתיות.
בהקשר של מחלת הפוליו, טיבה של החשיבה האנושית אינו מאפשר לאנשים רבים לחשוב על סיכונים באופן הסתברותי, וגורר אותם להסתמך על סיפורים מזדמנים כבסיס להחלטותיהם. אף שהסטטיסטיקה מצביעה על כך כי הסיכון מתופעות לוואי משמעותיות של החיסון נמוך מהסיכון הכרוך ברוב הפעולות שאנו עושים עם ילדינו בשגרת חיינו, הציבור בוחר להעדיף סיפורי בלהות המקבלים בולטות ניכרת ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת האלקטרוניים.
הספר דן בסוגיות נוספות כגון: האם כדאי להרחיב את ביצועי הממוגרפיה לנשים כבר מגיל 40, מה התועלת בכך ומה החסרונות? האם נטילת הורמונים חלופיים בגיל המעבר היא פתרון או בעייה? השינויים שחלו בתחום הסוכרת לגבי נירמול הסוכר. האם השינוי יצליח להיכנס כבר בדורנו? ועוד.
על הרופא תפקיד חשוב. השיח בין הרופא לחולה מתנהל בשתי שפות שונות, מקבילות לכאורה: שפת המדע ושפת הסבל. האתגר הגדול של הרופא בן זממנו הוא למצוא את נקודת ההשקה בין השפות.
בנוסף, כל התרופות העומדות לרשותו של הרופא עלולות לגרום נזק. לפיכך הבסיס להחלטה על שימוש בתרופה מסויימת הוא המאזן בין תועלת לנזק.
לסיכום, לצד הרצון לדעת רובץ תמיד גם הרצון שלא לדעת. לכל גילוי מדעי או רוחני יש, בעיקר בתחילת דרכו, מתנגדים המסרבים להכיר בו. לפעמים הסירוב נובע ממניעים כלכליים, פוליטיים ואפילו תחרות בין קולגות. גם בעבר וגם בימינו עדיין תגליות חדשות, נשללות בשל מגוון האינטרסים. ד"ר בני מוזס מציע לנו בספרו מבט חדש סביב נושאי בריאות שונים.
מאחלת לכם קריאה מעניינת!
XOXO
אחת שיודעת 😉