להיות אישה אחרת ליום אחד

מדי פעם זוכות בלוגריות סלונה לאתגרים מעניינים. הפעם, האתגר היה לכתוב פוסט ברוח פורימית – מי האישה שהייתי רוצה להתחפש אליה. רק כאשר התחלתי לכתוב, הבנתי את גודל המשימה.

בחורה עם מחשב נייד

למי בעצם אנחנו מתחפשים?

כאשר אנחנו באות לבחור תחפושת, אנחנו רוצות להיות מישהי אחרת, ולו ליום אחד. מישהי שמסקרנת אותנו, מישהי שאנחנו מעריכות, שהינו קצת רוצות להיות כמוה. ההיסטוריה מלאה מאות דוגמאות של נשים שעשו דברים גדולים ושמהוות מודל לחיקוי (גם אם אני שומרת לעצמי את הזכות לעשות את הדברים קצת אחרת), הבחירה לא פשוטה. יום אחד הייתי רוצה להיות אמלין פנקהרסט, ממייסדות התנועה הסופרז'יסטית בבריטניה, פעם אחרת, המלכה איזבלה מקסטיליה או אליזבת' בלקוול, הרופאה הראשונה. הרשימה היא אינסופית.

Isabel_la_Católica-2
איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה
447px-Emmeline_Pankhurst2
אמלין פנקהרסט

 אבל לפעמים, במקום לשאוף להיות כמו  אחת הנשים הגדולות והמרשימות האלה, אנחנו פשוט רוצות להיות מישהי זוהרת, יפהפייה, אישה שמסובבת ראשים ומסובבת גברים על האצבע הקטנה.

 חלום הילדות שלי

היום קצת מביך להודות בזה, אבל גיבורת הילדות שלי לא היתה לא רופאה, לא פוליטיקאית, לא לוחמת צדק, לא חלוצה ולא מדענית. היא היתה פשוט אישה יפה, על פניו ריקנית ומרוכזת בעצמה, שכשרונה הגדול היה בלהפעיל מניפולציות על כל הסובבים אותה, ובעיקר הגברים. היתה לה גזרה מושלמת והיא לבשה את השמלות הכי יפות והצליחה להיראות טוב גם כשהפכה וילון לשמלה.

אז פורים אחד הייתי רוצה להיות סקרלט אוהרה, גיבורת "חלף עם הרוח", עם מחוך חונק (ומותניים דקיקות, כמובן), שמלה עם חישוקים ואיזה כובע מטופש. בפורים הזה אפלרטט כאילו שאין מחר, אסובב את כולם על האצבע הקטנה ולא אתן לשום דבר להדאיג אותי כי "ככלות הכל, מחר יום חדש".

 אל תסתכלו בקנקן…

למרות שבחרתי בדמות לכאורה שטחית, אנוכית ולא ממש נחמדה (ואם לא נבחר באחת כזאת בפורים, אז מתי?) אני יודעת שתחת כל המסכות האלה, היא היתה בעצם אישה חזקה מאוד, נחושה, שורדת אמיתית. היא נקלעה למצב קשה והרימה את עצמה בשתי ידיים, עשתה את מה שצריך כדי להציל את מה שהיה חשוב לה באמת גם אם דרכה על כמה אנשים בדרך והשתמשה בשיטות לא ממש ראויות וגם אם הבינה מה חשוב באמת רק כשהיה מאוחר מדי.

 ולבסוף, למה האתגר היה קשה?

פורים זו הזדמנות לפרוק עול ולהיות מישהו אחר, המשימה נראתה לי כמו אתגר קליל ומהנה, אבל בפועל התקשיתי איתו מאוד ואני כבר יומיים שואלת את עצמי למה ואני חושבת שיש לי גם תשובה. בתקופה האחרונה אני בוחנת את חיי, מוצאת לעצמי דרך, ממציאה את עצמי מחדש. כן, יש הרבה מודלים לחיקוי בהיסטוריה וגם בהווה, בעולם האמיתי וגם בסרטים ובספרות, אבל עכשיו שאני מגיעה סוף סוף למקום שבו טוב לי להיות אני, אני ממש, אבל ממש, לא רוצה להיות מישהי אחרת, אפילו לא ליום אחד.

[youtube aIRqL689rBI]