להיות או לא להיות בית מארח

ההורים בכיתה של הבן שלי מתחלקים לשתי קבוצות:

הורים שאני לא מכירה, והורים שמאוד אוהבים להתנדב. המתנדבים מסתערים על כל פעילות, ממחזור פקקים, לאיסוף צמיגים.

מוכנים להכריז על שביתה אם נייר הטואלט בשירותי בית- הספר לא מספיק רך.

אני בת כלאיים של שתי הקבוצות- מתנדבת ואז שואלת את עצמי למה בדיוק הייתי צריכה את זה, ואז מתנדבת שוב.

התנדבתי לעשות בית מארח לילדי כיתה א'. הכנתי פעילות חינוכית, אפיתי עוגה, ארוחת ערב בריאה, ובדיוק כשחשבתי שכבר ראיתי הכל, הגיעו הילדים.

אז לכל האימהות שעלו לאחרונה לכיתה א'- הכנתי כמה טיפים איך להתמודד עם בית מארח:

  1. לא משנה כמה מחשבה, כסף וזמן תשקיעי בפעילות שאת עושה, זה אף פעם לא יתנהל כפי שאת מצפה; או שהם ישתעממו, ויינטשו אותך לטובת המחשב. את כבר תמצאי את עצמך אוספת לבד את כל הפתקיות הצבעוניות שהכנת (על חשבון שעות השינה שלך), או שאחד הילדים ימצא סיבה להיעלב ממשהו (סחר בנשים, מתווה הגז, או שהחברים בחרו לשחק במשחק שהוא לא רצה). בכל מקרה את יכולה לאפסן את האקססוריז שקנית לבית המארח לילד- הבא- בתור שלך, כי בעוד שנתיים גם הוא עולה לכיתה א'.
  2. לא חשוב באיזה פעילות בחרת, העיקר שלא תכריזי על מנצח. במידה ותעשי זאת יהיה מישהו שיחלוק עליך ויחשוב שמגיע לו לנצח, או שמישהו ייעלב שהוא הפסיד. שום דבר שמשא ומתן ארוך ועיקש לא יוכל לפתור. רק תחזיקי  אצבעות שזה לא יהיה אותו הילד מהסעיף הקודם.
  3. הכנת ארוחת ערב בריאה? זה מרשים רק את ההורים שהילדים שלהם מסכימים לטעום מאכלים חדשים (את כל השלושה שאי פעם התארחו אצלך). אל תצפי שהילדים יזרמו עם זה. נכון! בבית שלך אוכלים רק בריא! אבל כשהם בקבוצה יש להם כוחות שאת לא מודעת להם. את תישארי וונדר- וומן גם אם תגישי להם נקניקייה.
  4. זה רק עניין של זמן עד שילד אחד יחטוף אוכל מהצלחת של ילד אחר. אפילו אם זה הקשה- החצי- אכול של הפיצה. בכל מקרה יתפתח מזה ריב, אפילו אם הילד שחטפו לו בכלל שבע. בסוף, אם יישאר לך כוח, תזכי לצקצק בלשונך ולהגיד שבדור שלך זה לא היה קורה.
  5. תחביאי את הקינוח. אם אפית עוגה תחתכי לפרוסות מראש. תצפי שנחיל ילדים שואג יתנפל עליך ויריב מי יקבל ראשון. ובדיוק כשחשבת שניצלת יקום הילד שיזכיר לך שהוא לא אוהב עוגות. תציעי לו חטיף אחר רק בשביל ששאר הילדים ירצו בדיוק כמו שלו.
  6. תכיני סרט לגיבוי! נכון שלפעמים את מגיעה לבית מארח וכל הילדים יושבים מרוכזים מול סרט, אחרי שאכלו ועשו פעילות, ואת אומרת לעצמך, איזה יופי. מעניין איך היא עשתה את זה… זה רק בגלל שלא ראית מה היה חמש דקות לפני שהיא לחצה על פליי. הכאוס שמתחולל עכשיו בבית שלך, היה קודם בבית שלה.
  7. תחביאי את חיות המחמד שלך. בקבוצה של עשרה ילדים תמיד יהיה את ההיסטרי שיפסיק לנשום בגלל פודל ננסי או את הילד שבדיוק כזה יש לסבתא שלו, וימרוט לחתול את השפם.
  8. לא משנה כמה את סובלת, מתוזזת, וצורחת- תצלמי. את כולם ביחד, וכל ילד בנפרד. בסופו של דבר איכות הבית מארח לא נמדדת בכיף שהילדים הפיקו אלא בתמונות ששלחת לאימהות שלהם.
  9. הודעת לכל ההורים שהפעילות מסתיימת בשבע. פתחת קבוצת וואטסאפ, ושלחת מיילים לתזכורת. אף על פי כן, תמיד יהיו את ההורים המאחרים. באורח פלא יוצא שדווקא ההורים של הילדים השובבים, התזזיתיים או הבכיינים (או ילד אחד עם כל התכונות יחד) מגיעים באיחור. אל תדאגי, עד כיתה ח' הילד שלך כבר יספיק למרוח להם נזלת על הספה המעוצבת.
  10. סעיף אחרון וסיימת: חשבת שהכל נגמר ואת יכולה לצלול בחזרה אל חייך השלווים? אז חשבת! עכשיו את צריכה לשלוח מייל מסכם לכל הכיתה, ולספר להם כמה נהנית ואיזה מקסימים הילדים ושאת כבר ממש לא יכולה לחכות עד הפעם הבאה.

לסיכום, בדיוק כשאת חושבת שסיימת להתנדב עד כיתה ב' לפחות, מגיע היומולדת. ואיך אפשר בלי לחגוג יומולדת? אז תזמיני אולם, ליצן, מתנפחים, עוגה ותקווי שייגמר מהר. ומה איתך את שואלת? את כבר תנוחי בקבר.

שיהיה לך בהצלחה

הטובות לטייס

ליאת בכרך - עיתונאית וכותבת תוכן
עיתונאית וכותבת תוכן. בעלת הבלוג nashimbiz.com, שמכיל כתבות תוכן לנשים עצמאיות וכתבות תדמית לבעלות עסקים.