להיולד מחדש – שינויים בחיים

בחורה עם מחשב נייד

אני כותבת את הפוסט הזה כמעיין תגובה לא אישית, על מנת שלא לעצבן אף אחד, לכול החברים/ות שלי שתקועים בחיים שלהם, שלא מאושרים ופוחדים להודות בזה, בין אם זה במערכת יחסים גרועה, עבודה גרועה או סתם איפהשהוא עם עצמם.

אני לא כותבת את זה ממקום רם מאף אחד, בהחלט יש לי דברים בחיים שהייתי רוצה שיראו אחרת.

אני לא כותבת את זה כעצה, כי מה שעובד עבורי לא יעבוד לכול אחד וזה שזה עבד עבורי לא אומר שזה יעבוד למישהו אחר.

זה סיפור.

ומעשה שהיה כך היה, אני כיום בת 35, אני עובדת מאז גיל 15.

את ה"קריירה" שלי התחלתי בגיל 15 במקדונלדס ובמהלך השנים עבדתי הרבה במכירות ושרות, טיילתי קצת בחו"ל, הלכתי לאוניברסיטה ועזבתי באמצע, ולפני כ4 שנים הייתי במצב בו אני עובדת כבר כמה שנים כסוכנת נסיעות.

בזמן שאהבתי את התחום שנאתי את המקצוע, כסף רע, יחס רע, זה הרגיש כאילו כול מה שאני עושה זה לרדוף אחרי הזנב של עצמי ולנסות לסגור איכשהוא את החודש.

זה גם גלש לחיים הפרטיים שלי, הייתי עצבנית כול הזמן..

בואו נקפוץ לסוף לשניה.

כיום אני עובדת בהייטק, מרוויחה בערך פי 2 עם פוטנציאל בתוך כ 10 שנים להרוויח פי 2 מזה, אני מוקפת באנשים טובים ועובדת בתנאים טובים.

החיים שלי עדיין רחוקים ממושלמים, אבל אני מספיק רגועה כדי לישון טוב בלילה והפסקתי לעשן אחרי 16 שנות עישון, הישג לא רע..

מה קרה?

הייתי רוצה לכתוב איזה משהו דרמטי כמו "יום אחד, פתאום, נפלה עלי ההארה/האומץ.." אבל זה לא נכון

כבר שנים לפני מלמלתי על זה שאני צריכה לשנות את החיים שלי, בדקתי מיליון אופציות וקורסים, חפרתי בשכל למשפחה וחברים..

מה שקרה זה שלאט לאט התמקדתי, בדקתי מול עצמי מה אני מסוגלת לעשות, על מה אני מוכנה לוותר ואיזו רמת סיכון אני מוכנה לקחת.

במקרה שלי בדקתי מה התחביבים שלי, אני אוהבת משחקי מחשב, חשבתי – את מוכנה עכשיו לשבת וללמוד 4 שנים מחשבים? התשובה הייתה – לא..לא ושוב פעם לא!

מה לגבי קורס ערב של 3 פעמים בשבוע לשנה? זה כבר אפשרי.

גם הרעיון לקורס היה משהו שחברה הציעה , ואחרי שנה העלתי את האופציה מול חבר אחר, ואז אחרי חודשיים ישבנו עם חברים שלו שעובדים בזה..

הכול לקח זמן..

אחר כך בא שלב המתמטיקה, כמה זה עולה לי? איך משלמים את זה כשכסף ללחם אין? (אגב חסרון בלהרוויח טוב, העלתי מ-ל-א במשקל), מה הסיכון שאשב ואלמד שנה ובסוף לא יקבלו אותי בלי ניסיון?

רק אחרי כול זה (כשנתיים) עשיתי את הצעד.

הייתי פעם בהרצאה מאוד מעניינת שבה דיברו על הדרך שבה אנו מסיקים מסקנות לגבי האם החלטה כלשהיא הייתה טובה או שלא, ושהדרך הכי לא נכונה היא הדרך בה הרוב עובדים – מהתוצאה להחלטה במקום ההפך.

אז אני לא יודעת, האם ההחלטה הייתה נכונה או לא נכונה, יכול להיות שאם לא הייתי מוצאת עבודה בתחום הייתי חושבת שסתם בזבזתי שנה מחיי והרבה כסף על חלומות, אבל אני חושבת שההחלטה דווקא כן הייתה נכונה.

בסוף היום, רובנו אנשים בוגרים שנמצאים באיזה מקום בעולם כי לשם הלכנו,

יש דברים שלא בשליטתנו, יש דברים שהם מזל, אבל בכללי בכנות, אם נסתכל טוב טוב בראי, לרוב הדברים שאינם force majeure נמצא סיבה במעשים שלנו.

כשהייתי ילדהה, הורים שלי אמרו לי שראשי התיבות המילה מזל הן : מ- מקום ז – זמן ל – לקחת. הווה אומר גם אם תהיי במקום הנכון ובזמן הנכון אם לא תקחי לא יהיה לך מזל.

הקונספט בו מותר לך לקחת את מה שאת רוצה הוביל את רוב החיים שלי,  לטוב ולרע.

שוב, לכול דבר יכולות להיות תוצאות טובות ורעות, אבל בעייני זו לא התוצאה שמשנה, זו ההחלטה, כי (אני מאמינה) אם נעשה את ההחלטה שנכונה לנו כול פעם, בסוף גם התוצאות יראו את זה.