שבוע לא קל עבר על כוחותינו… אחרי ש״העם נקעה רגלו״… (סתם לא כל העם, רק אני).
נאלצתי להשאר בביתי למספר ימי מנוחה בכפייה.
כפי שכבר סיפרתי בבלוגים הקודמים, אני גרה בדירת שותפים תל אביבית עם עמיחי וחברתי הטובה-רוני.
בדירה שלנו, סוררת אוירה ביתית במיוחד ובהחלט מאוד מכבדת כלפי אוכל!
עציצים בחלון, תבלינים מכל הבא ליד במזווה, מקרר מפוצץ בירקות(!) ובאופן כללי אנחנו מבשלים די הרבה.
רוני צימחונית ומכינה דברים מופלאים נקיים וקלים.
עמיחי עושה הכל בהכנה ביתית – מרקים, חומוס, חמוצים ומה לא.
ואני בעיקר עושה בלאגן 😉
אתמול, עמיחי קרא לי אל מרפסתו והראה לי שהוא מכין לבנה (מתכון שהוא קיבל מאבא של רוני), הייתי חייבת לנסות!
אז הוא נתן לי חיתול, הסביר לי את כללי הבסיס ולאחר שרוני הביאה לי יוגורט מהעולם שבחוץ, ניגשתי למלאכה!
מצרכים:
ליוגורט:
500ג׳ יוגורט ״משק צוריאל״ (ככל שאחוזי השומן גבוהים יותר כך יצא יותר טעים)
חצי כפית שטוחה מלח
עד כאן מצרכי החובה ללבנה
לטעם:
2 כפיות דבש
טבלית שמיר קצוץ ״דורות״
ממש מעט כשמינית טבלית שום ״דורות״
לייבוש:
חיתול בד
קערה
מוט של מטאטא
אופן ההכנה:
– תחילה, מניחים את חיתול הבד בתוך הקערה.
– שופכים פנימה את היוגורט (אני השתמשתי ביוגורט עיזים 3.9%).
– לאחר מכן, מוסיפים את התיבולים (מלח, דבש, מעט מש השום הכתוש של דורות וטבליה אחת של השמיר הקצוץ של דורות) ומערבבים היטב לכדי תערובת אחידה.
– סוגרים את החיתול.
– קושרים את החיתול למוט העץ (אצלי בבית הנחתי אותו בין השולחן לסורגים במרפסת), מעל לקערה (למים המטפטפים).
– מניחים לזה בערך ללילה (הכמות כאן ממש קטנה אז נתתי לזה 10 שעות).
– בבוקר בודקים כמה הגבינה קשה ויציבה מבעד לבד.
– סוחטים קלות את המים המיותרים שבטעות עוד נשארו בחיתול.
– שופכים את המים מהקערה ופותחים את החיתול.
– מגישים לצד מלפפונים ונענע.
– איך אפשר בלי שמן זית.
– ויש לכם לבנה שהתחפשה לציזיקי.
– הטעם שכיונתי אליו היה ציזיקי אבל כמובן שאפשר לשחק על טעמים לבחירתכם!
נסו להכין בבית וספרו לי איך היה, עבורי זה היה כל כך כיף והטעם יצא חלומי.
שבת שלום.