יש ספרים שנעים על הקו שבין ספרות נוער לספרות מבוגרים (המכונים רומנים צעירים למבוגרים), מצד אחד צריך להיות טינאייג' מודע כדי לקרוא אותם מצד שני יש מבוגרים שירגישו שלוקחים אותם כמה שנים אחורה. אבל אני אישית נהנית מספרות כזאת, ומאז "באשמת הכוכבים" לא פגשתי ספר כזה שמשלב בין אובדן וחיות. "לבי וחורים שחורים אחרים" הוא רב מכר בינלאומי, ספרה הראשון של יסמין ורגה. השפה קולחת, עשירה בציניות, שפה עכשווית וזורמת, כמעט כאילו לקרוא פוסטים בבלוג כמיד חשים קרבה ואפשר לדמיין בראש את אותה דמות של המספרת. זוהי בחורה שאביה נאשם ברצח והיא חשה כשעיר לעזאזל ומאבדת את החשק לחיות, היא נרשמת לאתר בו אנשים מחפשים שותפים להתאבדות ופוגשת פרטנר להתאבד עמו. המפגש ביניהם מעניין ומתפתח וכמובן שאת הסוף אין טעם לגלות כי זו כל המטרה של קריאת ספרים עד העמוד האחרון…בכל מקרה, היכונו לתעלומה ומתח שנבנה בהדרגתיות – מדוע הפרטנר רוצה להתאבד, האם הם יעשו זאת וכיצד?
מעבר לכך שהעלילה קצבית (זה ספר שתפור להיות סרט הוליוודי מצליח ולכן לא פלא שהוא מעובד לאחד כזה), הרי שיש לו ערך חשוב מאוד – הכמיהה להיעלם מהעולם בגיל הנעורים, גיל שבו אם נחזור כולנו לשנים האלה, הרגשנו כאילו אלה החיים כאן ועכשיו עם הטוב והרע (בעיקר הרע או לפחות, המטלטל, המתסכל) בלי לחשוב על העתיד ואין ספק שספר כזה גם מעלה את השאלה – מה עובר על בני הנוער שלנו? כי לא תמיד יש לנו מושג, הם עשויים לחייך לכל עבר ולהתרסק מבפנים.
השילוב בין הטראגי לקומי והעוצמה הרגשית של הספר הוא רק חלק מהקסם שלו, יש בו עושר של דימויים במבע של טינאייג'רית (הדיכאון הוא סוג של חילזון) וכאמור, מתח מסוג אחר וכפי שמצויין על הכריכה – ניצוץ אחד יכול לשנות הכל…בהוצאת הכורסא.
הצטרפו גם בפייסבוק ספרים והנאות קטנות
