לביבות שמרים בקערה אחת

לביבות שמרים

כשכולם בבית עם הקורונה האיומה הזו והמועקה שהביאה עימה מנסים למצוא להמתיק לכולם כי נדמה שנותרתי השפויה היחידה בחבורה. הנכדים בבית עם ביתי וכמה שתעסיק אותם הם נותרים לבסוף משועממים, נזקי הסערה האחרונה הפכו לסכנה בחצר עד שיתוקנו הגדר שעפה והמרזב שנשבר ולא ניתן לתת לילדים לשחק בינתיים לבד.
החלטתי להמתיק לכולם במשהו חמים וטעים שאף אחד לא יסרב לו, לביבות שמרים שמערבבים בקערה אחת את הבצק וכשתפח מנטפים לשמן חם. מזהיבים אותן ומספיגים מיד. מניחים על צלחת ענקית.
סבתא שלי נהגה להניח בטיפסין . תבנית משגעת עמוקה שאז קרו לה צ'נגו והיום אמאייל. מפזרים סוכר ומחלקים למי שאוהבים. אפשר גם סירופ או אבקת סוכר. אני פיזרתי סוכר וניל לעוד טעם.

בואו נכין יחד כי זמן ההכנה 5 דקות. ממתינים שעה שיתפח לנו הבצק ומטגנים מיד. איזה שקט יש כשמחלקים לכולם ושומעים רק לעיסה.

החומרים:

1/2 קילו קמח
1 כף שמרים יבשים
2 כוסות חלב או רוויון למי שיש
2 כוסות מים
2 כפות סוכר .
סה"כ 5 רכיבים שמצויים בכל בית.

אופן ההכנה:

טורפים היטב הכל יחד בקערה עמוקה.
המסה צריכה להיות כמו מיונז סמיך.
מניחים מכוסה במקום חמים לתפיחה .הבצק יכפיל עצמו.
בינתיים מכינים סיר קטן ועמוק עם ליטר שמן (שישמש אותנו אחר כך שוב).
מחממים את השמן וכשהבצק תפח היטב מנטפים בכף ומזהיבים את הלביבות.
קחו כף גלידה הכי טוב ונוח, שמנו אותה ונטפו בצק לשמן. הוציאו, סננו והספיגו שמן היטב ומיד גלגלו בקערית סוכר וחלקו לכולם.
חכו חכו איזה שקט יהיה פה.
לתיאבון לכולם והמון בריאות.

leazohar-הבית הזוהר של לאהל'ה
כי אני בולגריה כי אני יפואית ברמ"ח איברי כי אני אוהבת את האוכל שיצרו הסבתות כי ישבתי ולמדתי מהסבתות שלי אחת יפואית ואחת ירושלמית אוכל אותנטי . כי אני אוהבת לנסות הכל מכל להריח ,לטעום וליצור יש מאין וממצרכים רגילים לשנות סדרי עולם . לכן הבלוג שלי קיים כדי לשתף אתכם בחלומותי ובישומם.