לא תאמינו, יש לי הוכחה לקיומו.

שקיעה

אני מדיר רגלי מבתי כנסת. אמונה היא לא הצד החזק שלי ואיש באמונתו יחיה.

אני מאמין (בבני אדם) שגם אם הייתי יהודי מאמין (בקב״ה) לא הייתי מצטופף בבית כנסת כמכור לאלוהים המנסה לקבל חיזוק קבוצתי לצדקת אמונתי.

בוודאי שלא הייתי מגיע בימי שישי ושבת. אלוהים ישמור. לשמוע מאה פעמים ׳שבת שלום׳ מאנשים שלא מתכוונים לזה בכלל, שהם אולי שומרים על השבת אבל אין להם שום עניין בחלקה השני של הברכה (׳שלום׳ למי שמתקשה להבין).

היות ואני חילוני הדוק ויחד עם זאת באמת רוצה שנזכה ל׳שבת שלום׳, עשיתי חושבים והחלטתי שאם נבראתי ׳בצלמו׳ יש סיכוי שאלוהים יעשה כמוני ויגיע לשפת הים ליהנות מהשקיעה. גם עליו בטח עבר שבוע קשה. אין סיכוי שהוא יצטופף בבית הכנסת ויקשיב שוב לכל המילמולים שהוא מכיר ומשנן בעל פה לא מעט שנים.

הגעתי לחוף הים (ולא משנה עם מי ומדוע) ובאמת אלוהים ישב שם על החוף, קרץ לעברי ואמר: ׳תסתכל על השקיעה. הם חושבים שאני יצרתי את זה. זה לא אני – לזרוח ולשקוע זה הטבע של הטבע. לא שלי׳.

אל תזוז, אמרתי וצילמתי. עכשיו יש לי הוכחה.

לא שיש אלוהים (הוא היה שקוף ומחוץ לפוקוס), אלא שהיתה שקיעה.

נ.ב. – החלפתי איתו גם מילה או שתיים על ׳השלום׳. הוא פטר אותי ב׳עזוב, ואם אני אעשה שלום יהיה שלום. הרי אתם לא בני אדם. טוב, לא כולכם. אבל בטח אלה שמאמינים בי׳. אז עזבתי. עד שתפסיקו להאמין.