לא מוסרי לסחור בעבדים או לקדם זנות, אז למה סחר בנשק ובמוות מוסרי בעינינו?

בחורה עם מחשב נייד

קואליציית נשים למען שלום, תקיים ביום ד' 07/06/17 בגלריה דובנוב, ת"א בין השעות 10:00 ל-18:00, את כנס "לא-בטוח | כנס צללים לתעשיות הצבאיות", כנגד יריד שיווק המוות הישראלי, שיתקיים בתערוכת ISDEF במקום.

מכירת הנשק הישראלי מהווה 40% מהכנסות המדינה. השבוע תתקיים תערוכת הנשק ISDEF בגני התערוכה, ובה ישתדלו מארגניה למכור כמה שיותר נשק למדינות שעל חלקן נאסר באמנות שונות לרכוש את אותו הנשק בדיוק.

עשרות מדינות הבטיחו את השתתפותן בכנס ISDEF, שיתקיים בשבוע הקרוב בגני התערוכה בתל אביב. הכנס עוסק כולו בשיווק תעשיות הנשק של ישראל למדינות העולם השונות ובהן: אוסטרליה, איטליה, אינדונזיה, אנגליה, ארגנטינה, ארה"ב, בוסניה, ברזיל, גאנה, גאורגיה, גרמניה, הודו, הולנד, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, חוף השנהב, יפן, ליבריה, מאלי, מלאווי, מיאנמר, מקסיקו, מרוקו, ניגריה, סין, סנגל, ספרד, סרילנקה, פולין, פורטוגל, פרו, צ'כיה, צרפת, קולומביה, קזחסטאן, קמרון, רוסיה, תאילנד, תורכיה.

חלק לא מבוטל מאותן המדינות, השתתף גם בכנס הקודם שנערך בישראל בשנת 2015, וגאוות ייצור הנשק הישראלית, גרמה לאין ספור פצועים, נכים והרוגים, בפעילויות הקרביות השונות של אותן המדינות ובהן: סרילנקה, קונגו, מיאנמר-בורמה, הנמצאות במלחמות אזרחים ובקונפליקטים חמורים, או מדינות שהוטל עליהן אמברגו נשק כגון: הרפובליקה המרכז אפריקאית ומיאנמר-בורמה, וישראל מוכרת להן נשק על אף האיסור (חברות ברשימת האמברגו עד לפני שנה: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, חוף השנהב, ליבריה שגם להן ישראל מכרה תוך כדי האיסור).

 מול כנס זה, יתקיים כנס לא בטוח – כנס הצללים לתעשיות הצבאיות. כנס שינסה להסביר את חוסר המוסריות וחוסר הצדק, שבמכירת הנשק שנוסה על אוכלוסיה אזרחית בשטחים.

הכנס, יתקיים כאלטרנטיבה לתערוכת הנשק ISDEF. הנשק, הישראלי משמש לא אחת לרצח-עם, טבח ודיכוי התנגדות אזרחית. זאת תוך כדי השרשת אלימות נגד נשים ואונס כשיטת לדיכוי במוקדי הלוחמה, תוך השרשת מלחמה וכוחנות בתוך החברה הישראלית. ותוך שימוש במסים שכולנו משלמים והולכים על סחר בנשק, תוך חוסר שקיפות משווע מצד משרד הבטחון.

 בין הדוברות/ים:

  •  עו"ד איתי מק, אקטיביסט שפועל לחשיפת הייצוא הבטחוני הישראלי
  • בינלקשמי נפרם, מייסדת רשת שורדות הנשק של מניפור ויו"ר Control Arms Foundation of India. נמצאת תחת מתקפת איומים מצד קבוצות חמושות במחוז מניפור בהודו, שהקימה רשת של נשים נפגעות אלימות-נשק. מרצה בקולומביה על מיליטריזם ואדמות ילידיות.
  • לינדה טיגאני ורייצ'ל גילמר, פעילות Black Lives Matter וקבוצת Black4Palestine. ידברו בכנס על ההכשרות המשטרתיות, מיליטריזציה, הכיבוש ודיכוי מיעוטים בארה"ב ופה.
  • טרי קרואופורד-בראון, יד ימינו של דזמונד טוטו, בנקאי בינ"ל שהיה חלק מהמובילים של הסנקציות הכלכליות על דרא"פ. היום חושף עסקאות נשק ופעיל למען פלסטין. דרום אפריקאי
  • טוד מילר, חוקר אמריקאי, עוסק בגדר ההפרדה ובקומפלקס הצבאי של תעשיות צבאיות בישראל באריזונה.
  • שחר גולדווסר וג'יזל, פעילים מברזיל שמחו נגד מעורבות חברות ישראליות בחימוש ריו דה ז'נרו לקראת האולימפיאדה.
  • פעילי/ות תנועות מחאה black lives matters בקולומביה, בארה"ב, בריטניה, ארגנטינה, בוסניה ועוד רבות.

מדינת ישראל מתגאה בתעשיית הנשק שלה – תעשייה שמביאה למותם של עשרות ואולי מאות אלפי אנשים בעולם. האם היינו גאים כך בייצוא עבדים? האם היינו גאים לייצא זונות לרחבי העולם? איך הפכה תעשיית ייצוא הנשק שכל תפקידה להמית אנשים – למוסרית בעיני החברה? כיצד יתכן שההכנסות ממנה הפכו לחזות הכל?

  על פרויקט חמושים

פרויקט חמושים נוצר משאלות פשוטות שניסו לברר האם ישראל היא מעצמת שיווק של מוות לעולם. שאלנו: לאן נשק ישראלי מגיע בעולם, ואיך? האם ישראל מייצאת נשק למדינות שמוטל עליהם אמברגו? איך משרד הביטחון וסוחרי נשק מצליחים להוציא סחורה מישראל? מי הם האנשים שעוסקים בסחר בנשק? האם נוכל ללמוד על המסלול המקצועי שעברו עד שהחלו לעסוק בתחום?

מסתבר שאנו מכירים את שמם של בערך 0.02% מהעוסקים בייצוא וסחר הנשק. 0.02% מתוך 8,000 אנשים וחברות שמקבלות 400,000 רשיונות ייצוא ושיווק בשנה לעסקאות עם כ-130 מדינות. אם לא נדע מי הם, וכל עוד הם זוכים לחסינות מלאה מבית המשפט, לא נוכל להביא אותם לצדק על סחר בנשק למשטרים רצחניים.

כולם מדברים היום על טרור ועל המאבק בו, והאסלאם הפך לאויב הגדול והדמוני. בשם אותו הפחד, משווקת מדינת ישראל כלי הרג שפוגעים באלפי אזרחים – גברים, נשים וטף, חפים מפשע – שפשוט נקלעו למקום הלא נכון בזמן הלא נכון. מדינת שישראל היא היום מעצמת הנשק הגדולה בעולם ביחס לתמ"ג (!), והיא מוכרת נשק ללא פיקוח פרלמנטרי או אזרחי.

הסרט הרשמי שמזמין לתערוכת הנשק, מדבר על הצלחת הכנס הקודם. אלא שמאחורי כל צילום של נשק מבריק ומשומן ושל רכב משוריין – עומדים סיפוריהם של מי שנפגעו מאותם כלי המשחית. ההצלחה עליה מדבר הסרט בגאווה – מכוסה בדם של אלפי חפים מפשע.