לא כדאי להחמיץ – עובדות מעניינות על חומצה היאלורונית

חומצה היאלורונית הפכה לפופולארית בשנים האחרונות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ובין שימושיה השונים, ישנם גם כאלו שאינם דווקא קוסמטיים. אז מהי החומצה שכולם מדברים עליה ומדוע הפכה לפופולארית דווקא עכשיו? הישארו איתי

 החומצה ההיאלורונית נוצרת בגופנו באופן טבעי. כך למשל, בכל רגע נתון בממוצע 15 גרם מאדם שמשקלו כ-70 קילוגרמים מכילים חומצה היאלורונית ועם הגיל צפויים שינויים בהרכבה ובכמותה בגוף. היא מורכבת ממולקולת ענק הנוטה לספוח אליה נוזלים על־ידי החומר שמתחדש ונספג עם הזמן ומצוי בה. חומר זה, משמש בתורו לסיכוך והגנה מפני יובש של איברים הזקוקים לכך במיוחד – העיניים למשל, בהם ריכוז גבוה במיוחד של חומצה היאלורונית, המפרקים, רקמות החיבור והעור. אז מה עוד לא ידעתם על החומצה? אז הנה, אציג לכן עוד כמה עובדות מעניינות.

קצת היסטוריה

 חומצה היאלורונית התגלתה כבר כתחילת המאה העשרים על־ידי שני חוקרים מאוניברסיטת קולומביה. בשנת 1934 גילו קארל מאייר וג'ון פאלמר חומר דמוי ג'ל בעיניהן של פרות. בשנת 1950, פיצחו החוקרים את מבנה מולקולת החומר ששמה – חומצה היאלורונית, נגזר מהמילים היילוס שמשמעותה זכוכית ביוונית וחומצה יורונית.

השימוש הראשון בחומצה היאלורונית לא היה לצרכי רפואה כלל ובשנת 1942 רשם אנדר פאלאץ פטנט לשימוש בה כתחליף לחלבון ביצה באפייה. השימוש הרפואי הראשון לעומת זאת, החל דווקא בסוף שנות החמישים בניתוחי עיניים.

בתחילה, הופרד החומר מחבל הטבור ומאוחר יותר מכרבולות של תרנגולות שכאשר בשתי צורות הייצור הללו, הכילה החומצה ההיאלורונית חומרים זרים העלולים לגרום לתגובה אלרגנית. התפנית החלה בשנים האחרונות בהן החלו לייצר חומצה היאלורונית שגודל המולקולות בה קטן ומאפשר ספיגה של החומר בהן דרך העור – מה שלא התאפשר קודם לכן עקב מולקולות גדולות יותר. כיום, ייצורה העיקרי הוא מתסיסת חיידקים בדרך מזוקקת המנטרלת אלרגנים.

תפקידי החומצה ההיאלורונית בגוף

 מלבד שיטות הייצור שהפכו את השימוש בה לבטוח יותר, גם הידע הנוגע לשימושיה בגוף התרחב. כך למשל משמשת החומצה ההיאלורונית לשמירה על לחות העור והעיניים, סיכוך ברקמות החיבור והמפרקים ולמעבר תאים בתהליכי החלמה מפציעות.

השפעתה השלילית לעומת זאת, שנבדקה אצל מטופלים רבים היא מועטה. לעתים רחוקות תיתכן תגובה אלרגית של העור ומרבית ההשפעות השליליות, נבעו בעיקר מהזרקת החומר ולא מהחומר עצמו. באשר להשפעות השליליות הנובעות מההזרקות, כיום יש פתרונות בצורה של תכשיר אבקתי, שילוב של חומצה היאלורונית וקולגן, שניתן לערבב עם מים, יוגורט או מיץ. המחקרים מראים ששימוש בקולגן  מניב תוצאות טובות והשפעה משמעותית על מראה העור בכלל ועל קמטים בפרט.

 יחד עם זאת, לא נעשו בדיקות מקיפות הנוגעות להשפעות החומר השונות על נשים בהריון ועל אלו שמניקות וכן על חולים בסרטן או שהחלימו ממנו, לכן בדיקה טרם השימוש בה כמו בכלל התרופות והחומרים היא חשובה.

שימושים רפואיים לחומצה היאלורונית

 אחד משימושיה הנפוצים ביותר כיום הוא מניעה והקלה במצבי יובש בעיניים על־ידי הוספתה לטיפות. לשימוש זה השפעות יעילות גם על טיב הראיה במצבים בהן העיניים נפגעות גם מתהליכי דלקת בקרנית העין.

שימוש עיקרי נוסף כיום בחומצה ההיאלורונית שאתן ודאי מכירות הוא לתהליכים קוסמטיים – בהזרקה תת עורית, בקרמים ותכשירים קוסמטיים למריחה ואפילו בבליעה. כך למשל, שימוש בקרמים המכילים חומצה היאלורונית הנוחים גם לשימוש ביתי עשוי להעלות את רמת הלחות בעור ואת גמישותו. השימוש בהזרקה תת עורית כאמצעי לקבלת החומצה לעומת זאת, נועד למילוי ומניעת קמטים וכדי להבטיח שהחומר יספג חזרה לגוף, יש לחזור על הטיפולים כמדי חצי שנה עד שנה.

תפקיד נוסף לחומצה ההיאלורונית הוא מניעת שחיקת הסחוסים במפרקים הנגרמת ממחסור בסיכוך. בתהליך ההזדקנות הטבעי, מתרחשת האטה בפעילותם של התאים הפיברובלסטים המייצרים את החומצה ההיאלורונית. לכן, במקרים בהם ישנה דלקת מפרקים ניוונית הנובעת מתהליך זה, ניתן להזריק את החומר לחלל התוך מפרקי להקלה בכאבים ולהאטה של שחיקתם.

עם התקדמות המחקר, מוסיפים להתגלות שימושים רפואיים רבים של החומצה ההיאלורונית, אך נראה שכיום היא משמשת בעיקר לצרכים קוסמטיים, להקלה במקרים של דלקות פרקים ניווניות ויובש בעיניים.