לא ייצא ממך כלום זה משפט ששמעתי המון בילדות שלי, תתפלאו דווקא מהאנשים הקרובים אליי.
אתמול כתבתי פוסט בפייסבוק על קבלת התואר שלי וכתגובה לפוסט קבלתי הודעה ממישהי שאמרה לי שאני מהווה השראה, כוח ואמונה בשבילה, איזה כיף זה לקבל מחמאה כזאתי!
הגעתי למסקנה שהייעוד שלי בחיים לעזור לכמה שיותר ויותר אנשים לעשות את מה שהם טובים בו, בעצם לאן שתרצו להגיע, תוכלו לעשות זאת!
כמו שמישהי רשמה לי בפוסט- נחישות, התמדה, השקעה ואמונה, אלו כלים שצריכים על מנת להגיע להצלחה.
אביא אתכם רגע לילדות שלי, ילדות טובה בסה"כ בלי טלפונים, עם משחקים בחוץ אבל הלימודים היו קושי אחד גדול.
בשיעורים הייתי עסוקה בלחפש את עצמי, לא באמת הצלחתי ללמוד.
למה שאשקיע בכלל? למה שאתאמץ ? אם כל הזמן דאגו להזכיר לי שלא ייצא ממני כלום!
הייתי עסוקה בלדבר עם החברים בשיעור, כל יום הורים המורים היו אומרים עלי "יש לה פוטנציאל אבל היא עסוקה בלדבר ולהפריע לאחרים".
אז למדתי לשתוק, המורים השתיקו אותי, פחדתי להצביע בכיתה כדי לא להגיד משהו לא נכון והדבר הוביל אותי עד חטיבת הביניים, פחדתי לטעות ופשוט שתקתי.
אז כילדה לא השקעתי יותר מידי בלימודים אבל הייתי תולעת ספרים, שם יכולתי לשתוק, לא הייתי צריכה לדבר, הסופר היה עושה בשבילי את העבודה, אני רק הייתי צריכה לשקוע בתמונות ולפתח את הדמיון, הייתי מסיימת ספר ביומיים, הסדרה שזכורה לי שקראתי קראו לה גינגי.
בסוף כל שנה בבית הספר היסודי, קבלתי תעודה שמאשרת שאני תולעת ספרים, היה ממש רשום עליה "תולעת ספרים", הילדה שקראה הכי הרבה ספרים בשכבה.
הספרים היו הבריחה שלי מהציונים וגם מהחברים לפעמים, הספרנית הייתה החברה הכי טובה שלי.
אבל יום אחד החלטתי שאני רוצה להיות במגמת רפואה, כן בא לי! אז פתאום הייתה לי מוטיביציה ולמדתי למבחנים ונחשו מה? עברתי אותם, התקבלתי למגמת רפואה בחטיבת הביניים!
אה..ברור שבדרך אמרו לי שזו מגמה קשה ואני לא אצליח לעבור את המבחנים, לא הקשבתי לאף אחד.
בטח אתם מכירים את משל הצפרדע שיש המון צפרדעים בבור ורק אחת הצליחה לעלות ממנו, כולם שאלו אותה איך היא עשתה את זה? היא ענתה שהיא פשוט חירשת ולא שמעה את כולם!
אף פעם אל תקשיבו לאחרים שאומרים לכם שאתם לא יכולים, אתם יכולים הכל, אתם רק צריכים רצון, והרצון יוביל אתכם למוטיביציה.
במגמה כמובן עברתי קשיים ונכשלים, אבל לא ויתרתי נשארתי במגמה מכיתה ז' עד כיתה ט", לפחות אני יכולה להגיד שניסיתי, נכון זה היה קשה וזה לא היה בשבילי, אבל רציתי לעבור את השיעור הזה לבד! בלי שיגידו לי שאני לא יכולה.
אז בחטיבת ביניים כן התחלתי להשקיע יותר בלימודים, קבלתי עזרה מבית הספר, עזרה שהתבררה כלא נחוצה, סתם התפנקתי, לא באמת הייתי צריכה שמישהו יסביר לי את החומר, היום בדיעבד אני מבינה שהייתי צריכה לשבת בשיעור ולהגיע להצלחה לבד.
המקצועות שהכי היה לי קשה בהם זה אנגלית ומתמטיקה וכמובן שבדרך היו עוד קשיים, על כך אכתוב בפוסט הבא.
נכון, הדרך לא תהיה קלה, יהיו מכשולים, נכשלים, בכי ועצבים, אבל ברגע שתגיעו למקום שאליו כל כך רציתם להגיע כבר תשכחו את הקשיים ואת הייאוש ותראו לנגד עיניכם את התוצאה המדהימה שאליה הגעתם בזכות עצמכם או באמצעות עידוד של הסובבים אתכם.
שלכם, ליאת ווליק.
מנחת סדנאות מוטיבציה וניהול זמן לבני נוער.