אז איך לעזאזל עשיתי את זה?
פתאום מצאתי את עצמי אמא ל 4 לפי הפירוט כדלקמן: תאומים שרק נולדו, סנדוויץ' בן 3 ובכור (עם כל המשתמע מזה) בן 8.
בדיוק כמו בספרה רב המכר (שהפך לסרט מצליח) של אליסון פרסון: אין לי מושג איך היא עושה את זה, שם מגלמת גסיקה פרקר את קית' ריד – אמא ל 2 ,קרייריסטית המנהלת תיקי השקעות ומג'נגלת בחיים.
ככה, אבל אני.
05:02 השעון המעורר מעורר (כי 2 הדקות הנוספות הללו הן עניין של חיים או מוות במיוחד כשיש לך תינוקות תאומים)
נס קפה מס' 1 + תמר מג'הול
05:58 אני כבר בבריכה. התלתלז' ארוזים בכובע ים שמשאיר לי סימן במצח. העיניים שעוד דבוקות זו לזו מקרומי השינה מציצות מתוך משקפת עם חלונות כהים מה שנקרא, אבל ככ מוקדם בבוקר שהשמש עדיין ישנה. וטוסיק שארוז בתוך בגד ים ספורט מתוח ולוחץ שיכול לשמש כרצועה לערכה למדידת לחץ דם. מכירות?
1,2,3 נשימה פלוס חתירה. 1,2,3 נשימה לצד שני פלוס חתירה.
7:15 מעירה ת'ילדים ומעיפה למוסדות הלימודיים.
08:30 קפה מס' 2 במשרד. ומכאן הסרט כבר ידוע ומוקרן אצל כולנו לא? לפחות עד 16:00 בערך.
באותה התקופה ניהלתי משרד לשירותי ראיית חשבון יחד עם ליאור בעלי (מגיל 18 אבל זה כבר לפוסט אחר), ניהלתי בית, 4 ילדים ואת ליאור בד בבד!
ואם נדמה שהיה לי משעמם אז פתחתי עם חברה טובה משועממת כמוני – את קבוצת הכדורשת נשים הראשונה של מוצקין.
אז אין לי מושג איך עשיתי את זה. אבל עשיתי את הכל. ובאהבה.
והייתי מאושרת.
אומרים שספורט זה טוב לנפש. והעובדה שגם נראיתי פיצוץ ככל הנראה הוסיפה לממדי האושר.
אלון אולמן היה אחראי לסטייט אופ מיינד של לקום בשעות הזויות ולטרוף ת'חיים ובעיקר לחיות אותם בעודנו בחיים.
אלון אומר שיש לנו קול גדול בראש שאומר לנו "יאללה אתם יכולים הכל". אבל יש עוד 3,958 קולות אחרים קטנים שאומרים לנו "יאללה תשני עוד שעה, מגיע לך!"
ואנחנו צריכים להסביר לקולות הקטנים הללו מי עובד אצל מי! ומי כאן הבוס!
אני.
היום אני אישה אחרת.
עזבתי את המשרד, ירדתי מהסטילטו, הפכתי לקיבוצניקית והשאנטי עושה את שלו.
ואין מצב שאני עושה את זה שוב בחיים!!! לא אקום יותר ב 5:02.
אבל לדעת שעשיתי את זה ושאני יכולה, זה שווה את הכל.
I did it
מוזמנים לצחוק איתי על החיים כנסו לנילקה – תנשמי שניה