הבוקר לקח לי חצי שעה להלביש את בנותיי לגן! הטמפרטורה ששוררת כרגע בחוץ הינה 17- מעלות צלזיוס והשלג שיורד כאן כבר כמה ימים עדיין לא הפסיק לרדת. המפלסות עוברות ברחוב שלנו מידי פעם אבל אפילו הן התייאשו בשלב הזה ופינו רק את המינימום הנחוץ כדי לאפשר למכוניות לנסוע לאיטן ברחוב ומחכות שהסופה תיפסק על מנת להתחיל בעבודת הפינוי היסודית. הטמפרטורות הנמוכות מלוות אותנו כבר זה היום השלישי.
לפני יומיים, ה-1.1.2014, היה יום חופש מהגן והעבודה לכבוד השנה החדשה. המשמעות של זה מבחינתנו היא שאני ובעלי נדרשנו לשעשע שתי קטנטנות עם אנרגיה של כלבי ציד במשך יום שלם כשהטמפרטורות בחוץ הן הרבה מתחת לאפס. על אף התנגדות זמנית פתחנו את הבוקר בהליכה בחוץ של כמעט שעתיים. התלבשנו חם, את ביתי הקטנה בת הכמעט שנה הכנסנו לעגלה בתוך שק שינה לילדים שנפוץ מאד באזורנו ואת ביתי הגדולה הכנסנו לאופניים שאותם הובלנו אנחנו כל הדרך. ב-10 בבוקר התחלנו את דרכנו בצעידה לעבר הסופר הקרוב, אחד המקומות הבודדים שהיו פתוחים ביום הראשון בשנה החדשה, על מנת לקנות מצרכים להכנת פיצה. חזרנו ב-12 עם תחושת סיפוק שעל אף הקור יצאנו החוצה, חשנו קצת את השמש שהציצה לזמן קצר עם כמה קרניים נעימות ואפילו עשינו ספורט, אם אפשר לקרוא להליכה עם עגלה ואופניים ולבושים בכמה שכבות בגדים כולל מעיל פוך, ספורט.
כשחזרנו, קיווינו שעייפנו את הבנות מספיק על מנת שתלכנה לישון צהריים אחרי הארוחה אבל להן היו תכניות אחרות. כשהגיעה השעה שתיים ולא נראה שמישהי מתכוונת לעצום עיניים, בעלי החליט לקחת עניינים לידיים. פינינו את השולחן מפינת האוכל, הוא פרש נייר ציור ארוך, הלביש את הבנות בסינרי ציור כדי להגן על הבגדים ופצח בשיעור ציור ביתי. את התוצאות אפשר לראות בתמונה בה נראית ביתי הגדולה מטביעה את חותמה על הדף. בשעה 4 אחה"צ כשהמלאכה הזאת הושלמה וניכר היה שעדיין בנותיי מסרבות לנוח, ניגשנו למשימה שלשמה יצאנו בבוקר לקור המקפיא – הכנת פיצה. ביתי בת השנתיים וחצי הפתיעה אותי בשיתוף הפעולה שהפגינה כשלשה את הבצק ועוד יותר הפתיעה אותי כשהתחילה לזלול בהנאה משקית הנקניק הפיקנטי שבעלי קנה באותו בוקר על מנת לעטר את הפיצה. גם התוצאה של הבילוי הזה מונחת כאן לפניכם…
בשעה 7 בערב, אחרי שנהננו מאכילת הפיצה, סיימנו מקלחות מוקדמות כדי להיפתר משאריות הצבע והבנות היו מאורגנות לשינה, נפלו בנותינו אל מיטותיהן עייפות אך מרוצות, שעה וחצי לפני השעה הרגילה בה הן הולכות לישון. בעלי ואני התרגשנו מהזמן הפנוי שנפל בחלקנו ומיד פצחנו בצפיית סרט שחיכה ברשימת ה- Watchlist שלי כמועמד לצפייה כבר מספר שבועות. הבנות עוד התעוררו פעם או פעמיים באותו ערב, כדי שחס וחלילה לא נשכח שאנחנו כבר לא רווקים עם זמן חופשי בלתי מוגבל אבל בסה"כ היום הראשון בשנה החדשה היה נעים ומהנה וסיימנו אותו בתחושת הצלחה כבירה.
