לאן שלא תלך

חשבתי שזה רעיון טוב לכתוב לך את המכתב הזה.
לא בשביל להסביר, לא בשביל לספר לך משהו שלא ידעת. מה בעצם קרה? זה היה לפני המון המון זמן, ואתה בדרך שלך, ניסית להגיד לי שזה לא היה אמור לקרות. באותו זמן, ברור שהייתה לי האפשרות לבחור. ובחרתי במה שהיה לי הכי נכון. כמו שאתה יודע, לא נכנעתי אז למה שחשבתי שהרגשתי. כשהיית חופר לי על מה שהיה, לא הבנתי מה רצית. שאני אסביר את עצמי? ברור היה, שמה שהיה או לא היה בינינו, מתישהו צריך היה להסתיים סופית.
אתה היית יותר מידי בשבילי ואני הייתי יותר מידי בשבילך. למה? כי אני פשוט נתתי לעצמי להיות שם.
אני יודעת מה אני רוצה, לא נכנעת לפחדים, לא מנסה להיות משהו שאני לא.
זה כנראה היה ה"יותר מידי" בשבילך, ואת זה לקח לי קצת זמן להבין. אני רגילה לתת ולקבל המון אהבה מהסובבים אותי, כנראה שבגלל זה ציפיתי שדברים פשוט יבואו בקלות.
כשזה לא קרה, לא ידעתי מה בדיוק לעשות. הרי אני לא מהמתייאשים. רגילה לא לוותר בקלות בשביל מה שאני רוצה. אולי זה בגלל שֶׁאת המלחמה הכי גדולה על החיים שלי כבר עשיתי, ובמאמצים רבים בסוף ניצחתי אותה. מאז למדתי להילחם על מה שחשוב לי באמת.
יודעת שמעולם לא הצלחתי לומר לך עד כמה אתה חשוב לי. אולי לא ניסיתי מספיק. מן הסתם כי ידעתי שזה לא באמת ישַׁנה משהו אצלך. רציתי לספר לך מה עובר לי בראש, ואיך כל פעם הרגשתי שאני מכירה אותך קצת יותר, וכל פעם יותר אוהבת את מה שאני רואה. סביר שנמנעתי מזה כי פעם אמרת שאצלך זה ההיפך: ככל שאתה מכיר יותר, אתה רואה עוד דברים שמפריעים לך. אולי רציתי לומר, אבל פחדתי שאתה לא ממש תרצה לשמוע. תמיד ידעתי שאתה מאוד משמעותי בשבילי, אף פעם לא הייתי בטוחה עד כמה אני משמעותית בשבילך. אבל זה הרי לא ממש משנה, נכון? …
נשארו, כמה תמונות (זו אחת מהן), מגבת בגודל בינוני, וסרטון וידאו אחד פרטי בערוץ שלי ביו-טיוב, שבטח אמחק בקרוב. והמכתב הזה. כנראה שאף פעם לא אדע אם תקרא את זה פעם אחת ליד המחשב, או אולי פעם שנייה לפני שתזרוק את זה איפשהו. או תשים את זה על המקרר, או באיזה קלסר….אני את מה שרציתי לומר אמרתי.
בפעם האחרונה שדיברנו, ואמרת לי שהתחלת עכשיו קשר ואתה עדיין לא ממש יודע מה יהיה, כל מה שיכולתי זה לאחל לך בהצלחה. אבל באותו זמן, משום מה, עבר לי בראש המשפט שאמרה בֶּקָה לאבא שלה, האנק מודי, באחד הפרקים של "קליפורניקיישן"
Wherever you go – there you are
לאן שלא תלך – הנה אתה נשאר, או משהו כזה. תזכור את זה. מאוד רוצה לכתוב "באהבה" אבל איכשהו, זה לא ממש מסתדר לי. מאחלת לך שיהיה לך טוב, ושתהיה מאושר.